הייתי וברחתי

בלילה-בלילה היא מקללת

למה את מקללת?

"כי הבני-זונות מזיינים לי את המוח,"

מי אלה, ולמה הם עושים את זה?

"כי הם חארות מנייקים זונות,"

אז אולי תבקשי מהם יפה להפסיק,

"לא מדברת עם כולרות כאלה,"

אולי הגיע זמן שתשבי ונדבר על זה,

"לא רוצה לדבר על החריינים האלה,

לא מגיע להם שאני אתייחס למנייקים האלה,"

בואי נפוצץ בלונים,

"כן, לפוצץ בלונים, זה כיף, אני אוהבת,"

פוף... בלון התפוצץ,

"אהההה... כן, זה היה מצחיק,"

פוף... עוד בלון התפוצץ,

"טוב, זה מתחיל לשעמם,"

ועוד בלון,

"שיזדיינו הבלונים האלה, אימא שלהם זונה,"

מה עשו לך הבלונים?

"הם כל הזמן מתפוצצים,"

נכון, כי את מפוצצת אותם, כי זה כיף,

"זה לא כיף, והם לא צריכים להתפוצץ"

אבל את מפוצצת אותם,

"אז מה?"

אז לכן הם מתפוצצים,

"זו לא סיבה,"

אז מה הסיבה?

"שהם זונות, זונות מנייקים, כל הזמן מתפוצצים,"

טוב, אז בואי נשבור את הטלוויזיה,

"כן, זה כיף, לשבור לשבור,"

"את מרגישה יותר טוב?

"לא, אני בוכה, הטלוויזיה שלי שבורה,"

כי שברת אותה,

"אז מה? זו לא סיבה, היא לא צריכה להישבר,"

טוב, בואי נקפוץ מהחלון,

"כן, לקפוץ מהחלון זה כיף,"