הייתי וברחתי

עכבר הלילה חיפש את מזונו בקונכיות אפלות ולא מצא. יצאתי מהבית שלי לחפש עצה אצל השכנה שלי רינה, ודפקתי חרש על הדלת, אבל היא כבר הייתה יישנה. זה לא ישנה לי, חשבתי, ורקעתי בחוזקה על הדלת. אני בטוח שגם כמה שכנים התעוררו, אבל היא התעוררה. לקח לה זמן להתאפס על עצמה, אני יודע, אז חיכיתי בסבלנות. "מי זה?" היא שאלה בקול חשדן, מפוחד. "השכן שלך יוסי, אני באתי לתקן את הצנרת, את חייבת לפתוח לפני שהדירה שלך תוצף." "יוסי השכן...?" היא התבלבלה, ואז נזכרה בוודאי בבדיחות הפרטיות שלנו, שזו הייתה אחת מהן. "אה, יוסי... כבר פותחת." היא כנראה לבשה על עצמה משהו כדי שלא אראה את הגוף החיוור שלה והתפתה לדברים לא חינוכיים. "כבר פותחת..." האור נדלק מעליי, והיא בחשה במנעול ופתחה כחרך. אז סגרה, שחררה את מנעול הביטחון, ופתחה את הדלת. נכנסתי חרש, יותר נכון - היא הכניסה אותי חרש, ושאלה לפשר הביקור המפתיע והמעורר בהלה בשעה שבין שלוש בלילה לחמש בבוקר. "תסלחי לי, גברת רינה, על הביקור בשעה כזאת, אבל זה מקרה חירום." "מקרה חירום זה כשאני מחרבנת במכנסיים," היא מלמלה בשעה שהיא הושיבה אותי על הספה מולה, "זה לא מקרה חירום, אני הייתי בצבא, אתה יודע, עברתי... לא זוכרת כמה מלחמות, היו כל-כך הרבה..." "תשמעי ותשמעי טוב," אמרתי לה, "יש לי ליצן מרקד בטלוויזיה," "באמת?" היא שאלה, ולא נשמעה נפחדת או נבהלת, "איזו טלוויזיה יש לך?" ""פנסוניק," "לא, מאיזה סוג?" "פנסוניק," "אתה אהבל? אני מתכוונת הקופסאות שהיו פעם, או השטוחות, או שאולי הקעורות, או בכלל אתה צופה במחשב נייח או בלפטופ, או צג טלפון נייד, או שיש לך אחד מאותם..." "יש לי טלוויזיה שטוחה, אבל קטנה מאוד, משהו כמו 14 אינץ', וזה לא מחשב בכלל, או צג של מחשב, גברת רינה..." "אני לא גברת בשבילך, אני עלמה. אתה פה הגבר, או שאולי אתה רוצה להיות נקבה?" "לא..." "אתה בטוח? אני אוהבת לשחק," "לא, לא..." "אז עלמה, אני מבקשת," "כן, ג... העלמה רינה," "חכה רגע פה," היא אמרה וניגשה לשלט הטלוויזיה שלה. הייתה לה טלוויזיה שטוחה גדולה מאוד. "אני אעשה כאן כמה טריקים, ונראה," היא העלתה ערוץ, ועוד ערוץ, ופתאום ראיתי, "זה הליצן שאתה מדבר עליו?" היא שאלה, ואני הבטתי באימה באותו ליצן מרקד שאני ראיתי, רוקד גם על צג הטלוויזיה שלה, "כן, ג... העלמה רינה. הוא מפחיד אותי, מה עושים?" "אתה לוחץ פה," איפה?" "פה," והיא הראתה לי בשלט, "איזה כפתור זה?" "יש לך שלט כמו שלי?" "כן," עניתי, "אז הולך הביתה ולוחץ פה," "טוב, העלמה רינה, ומה קורה?" "תלחץ ותראה," "טוב, בסדר,"

חזרתי לקונכייה שלי מוכה אימה, והבטתי על הליצן. "איפה אמרה ללחוץ...?" חשבתי בקול רם, ולחצתי, ואז ראיתי יפים ויפות עושים ועושות אהבה. ג... העלמה רינה, את אמרת לי... אה! זה דווקא לא רע...!