RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2017
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2017
סיפור שלא כתבתי
אתם רוצים שאני אכתוב לכם סיפור? יש לי דברים יותר חשובים לעשות מאשר לכתוב לכם סיפור. במקום לכתוב לכם סיפור אני יכול להקשיב לרדיו, כמו שאני עושה עכשיו. אני מקשיב עכשיו לרדיו, אני לא כותב לכם סיפור, למה שאני אכתוב לכם סיפור, למה מי אתם? בטח אם אני אכתוב לכם סיפור, תיתנו לי מן תגובה כזאת לא מובנת בשביל לבלבל אותי, זה טריק חביב על מפגרים, אבל אני לא אכתוב לכם סיפור. למה? ככה, לא בא לי. לא מתחשק לי. לא רוצה לכתוב לכם סיפור, מי אתם בכלל? אתם מנגבים את התחת בדיוק כמוני עם האצבעות ונייר טואלט מ-כל החרא שלכם. למה אתם לא כותבים סיפור, קשה לכם? אז גם אני לא אכתוב. כאילו המילים שלכם עשויות זהב, ואסור לבזבז אותן. כאילו כל מילה שלכם לוקחת ממכם משהו. זה בסך הכול לחבר אותיות למילים ולמשפטים, על מי אתם עובדים? וזה לא עולה לכם כלום, כ'ולה ללחוץ על מקשים במקלדת. אז למה אתם לא כותבים? אתם ממציאים לעצמכם כל מיני תירוצים. תירוצים יש כמו ים, אבל בסופו של דבר אתם לא כותבים, אז מה אתם שווים, למה שאני אכתוב לכם? פלצנים. במקום זה אני אשב עם החברה המהממת שלי במכונית האדומה הפתוחה שלי, ואחצה את המדינה עם תיק מלא כסף שעשיתי מעסק הלובסטרים שפתחתי. ואשמע רדיו. עם הקריין החביב עליי, תומר מולוידזון, ככה קוראים לו, ואני לא אחזור על השם, כי זה שם שוודי לא ניתן להיגוי או לקריאה, והפירוש שלו זה טוחן קמח. ככה נאמר לי. אני אני אשב ואשמע את טוחן הקמח שמשמיע שירים, ולא אכתוב לכם סיפור, ואתם תמשיכו לא לכתוב, כמו אילמים. אל תמציאו תירוצים למה אתם לא כותבים, אתם עצלנים, עצ-ל-נים! זה לא עולה לכם כלום, חוץ מזמן וקצת מאמץ של המוח. זמן יש לכם, אל תגידו שלא, לראות טלוויזיה שעה-שעתיים אתם יכולים, אז ממה אתם פוחדים? לאמץ את המוח. "אוי, אלוהים, אני אצטרך לחשוב, איך אני אעשה את זה?" כן, לא כל אחד יכול לחשוב, רק חכמים. יש אנשים שאין להם מספיק שכל לכתוב. מה לעשות, זו לא אשמתם. הם כמו עדר, חושבים מה שאומרים להם לחשוב, ועושים מה שאומרים להם לעשות. אבל ליצור משהו יש מאין? בלי תוכנית פעולה, בלי הנחיות, בחופש גמור? לא, זה יותר מדי, אסור חופש, הם עבדים, כבשים, לא יודעים מה זה חופש. אז לכן אני לא אכתוב לכם סיפור, אני רק אשב לי פה ואקשיב לרדיו, לטוחן הקמח, כן. זה יותר טוב מ-כל דבר אחר. ובינתיים אני אגיד לכם שאני לא רוצה לכתוב לכם סיפור, ואני באמת לא אכתוב. למה? ככה. לא חייב לכם כלום. תעשו נוד, לא אכפת לי. אני בסוטול שלי, סופר פעמונים. ותנגבו טוב-טוב את התחת אחרי שאתם מחרבנים, אה? שהרקטום שלכם יהיה מצוחצח. כמו שהרקטום שלי מצוחצח, הרקטום שלי כל-כך מצוחצח, שאפשר לאכול ממנו. חחח... לא, זו לא הצעה. על מה אתם חושבים, פושטקים? אני לא אתן לכם לאכול מהרקטום שלי, לא! לא! אין סיכוי, תפסיקו לנסות לשכנע אותי! טוב, אם אתם כל-כך חמים עליי, אתם יכולים לעשות עליי ביד. אבל אל תגמרו מהר, תאריכו את התענוג. תשפשפו אותו טוב, תשפשפו. חחח...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רמבו 2