הייתי וברחתי

נתקלתי בה עם תפוח על הראש.

התפוח נפל מראשי, והיא הרימה אותו.

היא הושיטה לי אותו.

לא הגבתי, והיא הביטה קצת בהלם, ונגסה מהתפוח.

מיד היא הפכה לקרפדה.

אספתי אותה והנחתי אותה בקופסה.

קופסת קרטון, נעליים.

באתי הביתה שלי וקראתי -

אימא, אימא, יש לי קרפדה.

אבל אימא לא ענתה.

ניגנתי מוזיקה עצובה, והאכלתי את הקרפדה,

ולפני השינה נתתי לה נשיקה.

מיד היא חזרה להיות אישה.

נתתי לה להיכנס איתי בין השמיכות,

התחבקנו והתגפפנו.

נולד לנו תינוק.

שמו היה תשוקה.

שיחקנו בינינו עם תשוקה.

לפנות בוקר נרדמנו,

וחלמנו על ירח.

הירח שלי היה כחול,

הירח שלה היה צהוב.

היא הביטה בנעליים שלי,

והחליטה שצריך לצחצח אותם.

אני בתמורה צחצחתי את גופה.

מים זורמים, טיפות טל הנשמה מהגוף.

היא יצאה אליי יחפה.

היא יצאה אליי עירומה.

היא אמרה ש-קר, ונכנסה מתחת לשמיכה.

שוב נולד לנו תינוק,

שוב שמו היה תשוקה.