הייתי וברחתי

גורילות בערפל, מה זה אומר,

שהן מתחבאות מפחד, שהן אורבות?

אולי אני יכול להזדהות עם גורילות הערפל,

אבל אני לא יכול להיות אחת מהגורילות האלו

כי אני חייב להיות בפרונט,

להגיד את שיש לי להגיד

להתערב אם צריך בקטנה בחיי אחרים,

אם הם סטו מהדרך, וצריכים דחיפה קטנה למסלול

וההעדפות המוזיקליות שלי מתעדנות עם השנים

אולי זה הגיל, אולי תחושה של פיוס,

אולי כמיהה לחיובי וגאולה

כי אם מטביעים את הראש בתוך אהבה,

הופכים מוצפים בה

אין מה לפחד, זו תחושה נפלאה

צריך להדוף אויבים צרי עין,

ולהגן על הלב מפני קנאה ורשע שמנסים להכתים אותו

אדם רואה עצמו קשוח אם הוא רואה סרטים אלימים,

הם הוא רואה סרטי זוועות,

או הוא יושב פעור עיניים מול תוכניות מידע לכאורה שמערערים את תפיסתו במציאות

הוא בוחן את גבולות העמידות של מוחו,

הוא לוחץ עליו

עד שהוא ביום בהיר וצח אחד משתגע,

הורג את אשתו או בתו, ומתאבד

כי מה שנכנס לראש, חייב להתבטא במציאות

אחרי ששידרו כמה פעמים בטלוויזיה את אחד מהמהירים והעצבניים, הסרט,

היה גל של תאונות דרכים בו שעטו מכוניות והרגו הולכי רגל

נקודה למחשבה

מה אתם משדרים בטלוויזיה שגורם לקשיש לשרוף אחות קופת חולים בחיים?

מה אתם משדרים בטלוויזיה שגורם לגברים לרצוח, לתעד את זה בפייסבוק,

ואז להתאבד, או לצאת למסע בריחה נואש שבסופו מוות?

מה אתם עושים עם האשליות שלכם, אנשים?

כי המוח בנוי ככה, שכשאתם רואים סרט,

תת-המודע לא יודע שזה סרט, הוא חושב שזו המציאות,

ומפנים את זה עמוק-עמוק-עמוק לתוכו,

לתוך תת-המודע, שהוא מוביל את המודע

האויב הכי גדול של השפיות היא טלוויזיה וסרטים וסדרות טלוויזיה

מה אתם משדרים בטלוויזיה?

אקמול יורד בגרון כמו מים

יותר נכון, כמו משקה קל,

מי שותה מים...

מעשנים, משתעלים, נחנקים, משתעלים

מזג-האוויר החורפי הנפלא לא עושה טוב למערכת הנשימה שלנו

קליפים לתוך האוזן, ברקע העין,

שירים בלונים, בלונים שירים

ילדים קטנים שלא מכירים את הדוד שלהם,

אחים טובים שלא מדברים עם אח שלהם

אני מרשה לי גם אני לקנות ממתקים לבטן,

עוגיות שוקולד וקרם, גביעי גלידה מה קוראים אותם טילון

אני מניח על הפיתה התימנית כמו פרוסות גבינה צהובה,

מקפל את הפיתה על הגבינה ואוכל

להכניס משהו סביר לבטן

אבא האכיל אותי בשר נא, נשארתי בחיים

לא כמו הזקן עם היד האחת שמת בשנתו

זה לא משנה הרבה, כי גם ככה הוא רצה למות,

הגורל עשה לו טובה

ואז הוא הזמין כרטיס לחוף פסטורלי באיזה חור,

הוא לא ידע שהוא מת

והוא פגש הרבה מתים, אבל לא ידע שהם מתים, כמוהו

מישהו אמר לי שמת לא יודע שהוא מת

זה אומר שייתכן שאני מת, ואני לא יודע

הייתי צריך כדור פסיכיאטרי כדי לא לסבול

הרוקחים חושבים שזה בשבילנו ממתקים, לתפוס ראש

הם לא מבינים שהגלולות שומרות לי על השפיות

בלעדיהם הראש הופך אבן,

ולא רק זה - יש תחושת כאב גדולה של מלכוד

אני ראיתי זקנה חולה שלא רצו לתת לה כדורים...

למרות שהיה לה מרשם, מרופא

היא התחננה, כמעט בכתה, לרוקחים

אישה זקנה חולה...

אם מישהו לא משלם למדינה, או גונב מהמדינה,

ישר מתנפלים עליו, גם על סכום פעוט

אם זה קשור בין האזרחים לאזרחים אחרים...

טוב, פה לכולם יש זמן,

הרי מה אכפת למדינה, מה אכפת למשטרה.

שן רקובה ושן דבש על מגש של כסף

שמיים מגישים מעל את המים שלהם

מכוניות נוסעות חרש,

בולשות בכל פינה, בכל זווית

הילדה בוכה,

כי אימא צעקה עליה, ואבא שותק

אין לה מקום אחר לגור,

היא חשה זרה בביתה, מוקפת אויבים

היגון מתחפר בין שיחי השושנים בגנים

היגון שואף סיגריה, מסניף סם,

אוהב וודקה, בירה

היגון קובר את המוח שלו בתוך צג הטלוויזיה

אורות כחולים על הכתלים

מהמר, מהמר, בכסף שאין לו

ובאים שדים מ-כל מיני מקומות,

מסכסכים בין שכנים, בין מכרים,

בין אנשים פשוטים שיושבים באותה הסירה

משסים את האנשים זה בזה,

בזמן שהם מתעשרים על חשבונם,

בזמן שהם שוטפים להם את המוח

טלוויזיה, עיתונים...

"שיחיו על הגחון וירגישו כמו מלכים"

אבל מי הם המלכים האמיתיים,

ועל חשבון מי?

על חשבונך, שלא גומר את החודש,

שמאמין שהתקשורת רוצה בטובתך

שלא רואה את מסך העשן שהם מפזרים בפניך

ואת מי אתה מאשים? את מי את מאשימה?

את מי שגר אצלך באותה השכונה, באותו הרחוב,

שנאבק להתקיים כמוך

שפורעים רוצחים אותו ברחוב

וה"מלכים" יושבים בשכונות מפוארות,

בבתים עם שומרים, עם מצלמות

חומות מסביב לשכונות,

שחס-וחלילה לא יבוא אדם פשוט לפתח ביתם...

וכמו מנצח על תזמורת עכברים,

כמו החלילן מהמלין,

הוא לוקח את כולם אל הים

אותי, אותך, אתכם,

וצוחק כשאנחנו רבים בינינו ומטביעים את עצמנו,

בשביל עוד מיליון קטן לחשבון הבנק שלו

אתם לא שמים לב שהעיתונים משקרים אתכם?

שהטלוויזיה צוחקת עליכם?

אתם לא רואים?

לא, אתם לא רואים,

אתם מאשימים את השכן שלכם, 

את קרוב המשפחה שלכם,

את בן/בת הזוג שלכם,

את הילדים שלכם!

ב-מה הם טעו שאתם לא טעיתם?

ניפחו לו את האגו כל-כך חזק, הוא חושב שהוא סופרסטאר

"אני מעשן רק סיגריות קאמל נטורל, כל השאר לא לרמה שלי."

מה זה נטורל? מה לא לרמה שלך? למה, יהיה לך סרטן משובח יותר?

"כשאני עם בחורה במיטה, לא עומד לי. אני צריך לפחות שתי בחורות, ושיהיו דוגמניות."

חחח... נראה לי זה מתרומם, לו עומד לו מאחת, צריך שתיים... 

"אני מייבא בייבוא אישי קפה איכותי מקולומביה, כל השאר לא מדבר אליי."

מה זאת אומרת לא מדבר אליי... זה קפה, קפה לא אמור לדבר

"לנגב את התחת בנייר זה תת-רמה, אני שוטף אותו במים."

חחח... אתה נהנה מזה? עונג אנאלי?

"אני והחברים שלי לא הבינו את אלה שנסעו להודו, אצלנו רק ניו-יורק."

חבורת מתרוממים, בטח עשו קוק וזיינו זונות

"אני כותב בעט נובע אי-כו-תי, צריך לתת כבוד למילה, מילים הם כמו ילדים."

בטח, צריך לכבד כל מילה כשרושמים רשימת קניות למכולת...

"ואגב, אני לא קונה במכולת או סופר, רק בוטיקים."

מה הוא אמר? בוטניקים? זה סוג של בוטנים?

"כל אחד היום חושב שהוא יודע לכתוב, זה לא שייקספיר."

גם אתה לא כותב כמו שייקספיר...

"פעם רק אנשים משכילים כמוני השתמשו באינטרנט. היום כשהוא פתוח לכולם, הוא הפך לפח זבל..."

טוב, הם בטח לא חכמים כמו כל המשכילים, זה ברור...

"כל עולם המוזיקה שווה לתחת, רק בטהובן, מוצרט, באך ושופן עושים לי את זה... ועוד כמה."

יש לי פה אחד אנין במוסיקות...

"אני אוכל רק פירות אורגניים שגודלו בתנאי מעבדה, כל השאר זבל."

"אני לעולם לא הולך לים או בריכות ציבוריות, רק הבריכה המטוהרת אצלי בחצר."

"יש לי אוסף של בולים מ-כל העולם ומתקופות שונות, הזול מביניהם שווה רק אלף מאתיים דולר... רוצה אותו?"

"בבנקים אסור לדבר בקול רם, זה מקום קדוש, ערש הקפיטליזם המבורך..."

"תן לי דולר, אני הופך לך אותו לאלף דולר תוך עשרים דקות."

"להשקיע בחינוך זה מיותר... צריך להשקיע בבורסה."

"אם כולם היו משקיעים את הכסף שלהם במקום לבזבז אותו על מזון... העולם היה טוב יותר."

"שטיחים זה פאסה, היום רק פרקטים."

"יש לך אלפיים שקל להלוות לי עד מחר? חסר לי נייר לגלגול."

"אני יודע איך מרפאים סרטן... אבל זה סוד, כי הטיפולים מכניסים הרבה כסף."

>>>>>>>>>>>>

ויטמין B17 שקיים בתוך גלעיני משמש, (גוגואים), מרפא סרטן.

חצי גרם פעמיים ביום.

"אבל אל תגלה, הם משלמים הרבה כדי להציל את החיים שלהם."