אין לי מילים אחרות לתאר את החצי השנה האחרונה, מאשר- חוסר וודאות. זה הצירוף היחידי, שיסביר את מה שעבר עליי. בתוך כל זה לא הרגשתי את החוסר וודאות. כשהכל הסתיים הבנתי, שזה מה שעבר עליי עד עכשיו. סגירת המעגל יצאה בצורה מקרית יום אחרי יום.
אתמול הייתי אצל אחד מהרופאים שלי. זהו. הריצות בין הרופאים והבדיקות, וגם כמה פעמים בבית חולים, נגמרו רשמית אתמול. ידעתי שיש לי משהו, אבל לא ידעתי שזה לתמיד. הפגישה לפני שבוע אצל רופא אחר, נתנה לי תקווה למשהו אחר.
ישבנו בחוץ אמא ואני. חיכינו בערך 45 דקות, עד שנכנסנו לרופא. היה לי חיוך תמים על הפנים. חשבתי, שהוא יגיד שזה זמני. הוא הסתכל עליי ושאל: "מה את צוחקת? אני רואה שאת מבינה". הוא הסביר, שבגלל שכבר היה לי אירוע של קריש דם, אני צריכה לקחת מדללי דם לכל החיים. זה לתמיד.
אני לא אגיד מה הוא עוד אמר מעבר. זה היה ונגמר. עוד כמה שנים נראה מה יהיה.
להגיד שאני לא מפחדת, יהיה שקר. שקר גדול. התפרקתי אתמול. אמרתי את כל מה שהיה לי להגיד. אם לא היית איתי, אני לא יודעת איפה הייתי. המילים שלך, הכוח שלך, האהבה שלך. אני אוהבת אותך!
קראתי את הקטע שרשמת לפני חצי שנה. קראתי רק את ההתחלה ולא יכולתי להמשיך. זכרתי את כל מה שכתוב שם. זה הציף בי שוב את אותן התחושות.
עמדתי לבד. מביטה בחשיכה, באופק, בתזוזה שם בחוץ. מחשבות רעות מלאו את הראש. זה טבעי, לא? אבל זה היה שם. זה פשוט שם. וזה העלים את הכל.
המגע שלך, ההרגשה שעוטפת. בלעדי כל זה, בלעדייך, הכל היה נראה הרבה יותר קשה.
זו מין שרשרת של טעויות, שהורסות חלומות, שבאות ושוברות הרבה ציפיות.
להילחם בזה לא יעזור. זה רק יעיק ויקשה. קיבלתי את זה. קיבלתי את זה באותה השנייה, שהוא אמר לי "זה לתמיד".
אז לרסק עגבנייה, אני לא ארסק יותר. גם ללכת מכות עם כולם ייקרה בקושי. עכשיו זה ייתר זהירות.
אבל זה בסדר. אני בסדר. זה רק קצת כואב. זה הכל.
שבת שלום!
סופשבוע מלא בילויים ורגשות טובות! תהנו מכל שנייה, שאתם על הרגליים, ומכל מה שקיבלתם.
אני אהיה בבית. קצת חולה. קצת מפחדת, אבל חזקה. אני לא אכנע, ובטח שלא מול זה, ובטח שלא כשאתה לידיי. אני אוהבת אותך! נסיך שלי! נשמה שלי! אני אוהבת אותך!
שיר.
-מה שלא הורג, מכשל-.
ניגע אל החלום
שלום חנוך
זה נגמר, זה עבר
קצה חלום ודי.
כל הזמן שנשב
בין אצבעותיי
זה נגמר, זה עבר
לתמיד אולי
מעגל שנסגר
ונשארת חי
נפגש, נתראה
לב אוהב, אינו טועה
כמו אל ים נזרום נזרום
נבקש עד שנגיע
וניגע אל החלום
זה נגמר, זה עבר
לתמיד אולי
מעגל שנסגר
ונשארת חי
נפגש, נתראה...
כמו אל ים, נזרום נזרום
ניגע אל החלום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
