BaZooKa’S wOrLd "אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת" |
| 5/2008
המקום הזה
המקום הזה.
אני לא יודעת למה החלטתי לכתוב כאן אחרי כל כך הרבה זמן. פשוט היה לי צורך לכתוב. המקום הזה שייך לחלק אחר, שונה בחיים שלי, ואין לי חשק להיות כאן יותר. אבל, היום, היום זה שונה. הרגש הזה, המועקה הזאת שמתפרצת בפנים.. כל כך כואבת.
אני נמצאת היום במקום, שנלחמתי כל כך הרבה להיות בו- חיילת בצבא הגנה לישראל. זה לא משנה מה עברתי ולמה הייתי צריכה להילחם לחזור. זה משנה שאני כאן. עכשיו. חלק.
כשהייתי קטנה יותר תמיד אמרתי, שאני רוצה להיות בצבא. "אנשים נהרגו כדי לתת לי לחיות כאן" הייתי תמיד אומרת. ובימים אלה, למשפט הזה יש כל כך הרבה משמעות.
חזרתי עכשיו מהטקס העירוני לא כאזרח רגיל- כחיילת. נקודת המבט נעשתה שונה יותר, מלאה ברגש. אני בתוך זה. אני חלק. אני מספרת על המלחמות. אני מעבירה סיור על אותם חללים ומספרת את סיפורם. והכל כל כך מוזר, כל כך שונה, כל כך מעורב, כי אני חלק. אני פה. אני מייצגת.
כל כך הרבה חללים. כל כך הרבה משפחות שכולות. כל כך הרבה אנשים בודדים. ולנו.. לנו לא נשאר הרבה. אנחנו רק יכולים להגיד תודה על הזכות שניתנה לנו להיות כאן במדינה משלנו, מדינה עצמאית "מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל".
הלוואי, ולא נדע עוד צער.
יזכור!
ומחר בערב מעבר חד כל כך מעצב לשמחה. בלעדי כל אותם חללים שחרפו נשפם להגן עלינו, לא היינו יכולים לצאת לרחובות ולחגוג את חגיגות ה- 60.
| |
|