I Don't Want To See This Nightmare

פוסט שאחד החברים שלי בפייסבוק פרסם.

אם מתעלמים משגיאת הכתיב, 

מהמחסור בסימני פיסוק

ובמליציות השירתית המוגזמת...

זה אפילו דיי חמוד.

לפעמים אני רוצה לעזוב הכל. פשוט להיעלם.

נגיד כמו עכשיו, להתנתק לאט לאט מכולם 

שכבר לא יהיה לאף אחד אכפת.

אני רוצה להרגיש בודדה...

כוסעמק. 

המצב רוח שלי ירוד יותר מבדרך כלל בגלל אלמוג. איזה מן דוגמה הוא אמור לשמש כשהוא מתנהג ככה? הוא עבר גבול, ועוד חבר נמצא אצלו - והוא ממשיך. שם זין. מרגישה כאילו עברתי התעללות.

תן לי לחדש לך משהו אדוני היקר, לך לעזאזל! 

לא אכפת לי שאתה מבוגר ממני, לא אכפת לי שמפריע לך איך שאני מדברת. הכאבת לי ועכשיו בא לי להתרחק מכולם. תודה רבה באמת.

הלוואי ואני לא אכנס לתקופה אדישה, או ריקנית. אני יותר ממקווה שזה לא יקרה.

לך לעזאזל אלמוג. אתה לא מי שיחנך אותי, ובטח שלא באלימות. 

אתה מטומטם, צר אופקים, אפילו אידיוט אם יורשה לי להתנסח בצורה שבה אני מדברת.

פוסט ראשון שלי שאני באמת כותבת על מה שאני מרגישה וחושבת בזמן רלוונטי. אני אפילו לא יודעת איך זה גורם לי להרגיש.

שונאת כשיושבים עלי. זה כל כך משפיל.

זהו, זה בערך מסכם.

הטיוש קרע לי את הזרתות. שלפוחיות משהו קצת דוחה. הלכנו 51 קילומטרים , 5 ימים, מכתש רמון. מקום נהדר באמת!

חזרנו לשבוע נורא לא ידידותי לתלמיד- למחר יש לי 101 דברים לעשות. סתם, יש 3.. אבל עוד חברים מצטרפים אליו לימים צמודים אחר כך.

וגשם? וואו! הכל ירד על הראש. אני רטובה עד שד עצמותי, וכיף לי. שומעים את הגשם מתחזק ואני שומעת את האף מתקנח לעיתים קרובות יותר.

השיער עדיין לא התייבש, חזרתי מלפני 10 דקות הביתה ואני פשוט רוצה למאת החוצה להסתובב ולחייך. באמת, להנות!

מאחלת לכולם שבוע גשום ומגשים! ❤️ 

תרחיש היום:

בית ספר, ביקור חברה הכי טובה שחולה , הצגה.

לא מסובך, בעיה - אף אחד היום לא הצליח להתרכז בשיעור וכולם הרעישו בצורה איומה. 

את החברה החולה אומנם ביקרתי, אבל חבר שלה היה שם ולא היה לנו זמן של שתינו בלבד.

את הצפייה בהצגה דחיתי ליום שבת. חבל .

אני באמת עייפה כעת. 

חלומות נעימים. (: