יצחק רבין.
כששומעים את השם ישר חושבים על המון דברים כמו:רצח,יריות,שיר לשלום,כיכר רבין,עצרת,תל אביב......
וחושבים גם על :שלום,די למלחמות,די לאלימות...
אז כן,אני עוד ילדה שלא מבינה בפוליטיקה,אבל איך,איך אפשר לרצוח מישהו רק כי הוא רצה שלום?כי הוא רצה שנישאר קיימים? ההוכחה,שאפשר.
רצח רבין .הבכי,הזעקות,הנרות,האימהות ההמומות.רגע אחד,חצי עם עמד ושר איתו,רגע אחרי,חצי העם הזה,בכה.
אתם בטח מצפים שאני אגיד עכשיו"זה היה עצוב" וגם"אני בעד שלום" ו"לא לאלימות"...
אז כן,רבין אומנם נתן שטחים לערבים,ועשה הסכמי שלום,וזה ממש הכעיס את חצי העם שהתנגד.הם כל כך התנגדו,שלקחו את זה קיצוני,הכינו כרזות שלו במדי נאצי,שמו על תמונה שלו כאפייה.הלכו וצעקו"רבין רוצח!" ו"רבין בוגד!" אבל הם היחידים הבוגדים פה.
אם הם צועקים וכועסים על יהודי,שנולד בארץ,ועד עכשיו רק נתן את כל כולו,לא הרס,לא השפיל,נתן שטחים,רק כדי שלנו יהיה שקט,אני כבר לא יודעת מה זה לבגוד.
מנהיג אמור להיות נאמן לצוות שלו,במקרה הזה,לעם שלו.רבין היה בעצם המנהיג הכי נאמן ומסור לעם ולארץ.הוא נתן את נשמתו,וקיבל זעם.
נתן שלום ואהבה,קיבל חזרה כעס,ושנאה.
היה כמו אבא שדואג,קיבל זלזול,אכזבה,חוסר אהבה.
אתם יכולים לומר"מה היא מבינה....סתם ילדה קטנה"ואתם צודקים .המון דברים בזה אני לא מבינה,אבל אני רק מבינה,שרבין היה מנהיג אמיתי,שעושה ולא רק מבטיח,ובגלל איש אחד,הוא כבר לא יהיה יותר,לא מנהיג,לא סבא,לא חי.
בגלל שלוש כדורים,שנורו בידי איש,יהודי,שלא חשב המון,רבין כבר לא יהיה איתנו.
אני מקווה שתקראו את זה...
TD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
