אני רוצה להודות לשרה, על שהיתה החברה הראשונה שלי ולקחה אותי כל הדרך לבית הספר כשפצעתי את עצמי.

אני רוצה להודות לרחל, על שהיתה מעצבנת ועל שאמרו עליה שהיא משתינה במכנסיים.

אני רוצה להודות להילה, על שנתנה לי מישהו לקנא בו ועל שהתנשאה מעלי בצורה השקטה הזאת שלה.

למורן, על שהיתה מלכת הכיתה הנסתרת ועל שגרמה לכולם לשנוא אותי. עד עכשו אני לא יודעת מה היו השמועות ההן.

למוריה ומיתר, על שנתנו לי תקווה כוזבת ושנתנו לי לשחק עם כולם ב"מכשפה" ותמיד דאגו לתפוס אותי ולשים אותי בעונש.

לליזה, על שגנבה ממני דברים ולא החזירה את כולם, ושהיתה החברה הכי טובה השנייה שלי, גם אם אף פעם לא הזמנת אותי לבית שלך ובילית 90% מהזמן שלך איתי או אצלי ואחר כך התלוננת שנדבקתי אלייך.

למרים' גל, שחר ובת אל, על שחשבתי שאתן נחמדות ואז התברר שאתן זונות.

לגיא ומה שמו שתמיד הסתובב איתו, הנמוך המכוער שקרא לי לסבית פעם אחת, ליאל, תודה על הכינוי "וולד(ר)מורט". כי הם לא קלטו שזה וולדמורט.

לתמר ודין, שהראתם לי שלמרות שאתם חכמים יותר ממני, ואני מקנאה בכם בטירוף על הציונים שלכם, אני יכולה לחבב אתכם. ולדין במיוחד, על השמועות שאנחנו יוצאים.

לגיא, חגי, ומאיה, על זה שאתם חברים קרובים שלי, ולמרות שאתם לא חכמים כמוני איפה שאני חכמה, אתם גאונים יותר ממני במקום אחר. והגברים בחבורה יותר טובים ממני במתמטיקה.

אני רוצה להודות לכל המוזיקאים שאני מאזינה להם, ואתם כבר יודעים למה.

לטל, על זה שאתה קוץ בתחת ולא אוהב פטריות.

לרינה, על שהסבירה לי את פירוש המילה מחוננת כ"ממש ממש חכמה" ופיתחה לי את התיאוריה שכבר היתה בזכות המשקפיים, "שאומרים שאני חכמה".

ליוסי, על שאתה קוץ בתחת ואוהב בשר.

למשפחה המורחבת, תודה על הצ'קים והמתנות בחנוכה ובימי היומולדת. במיוחד לכל מי שהתעלם מבת המצווה.

ואחרונים חביבים, להורים שלי, על שאתם תמיד שם כדי לתת לי אוכל ושתייה וכסף ולהבהיר לי מילים קשות(בשבילי) באנגלית.

אני רוצה להודות לכולכם על שפגעתם בי או תמכתם בי, והפכתם אותי למי שאני.