היא אהבה אותם, את המלאכים המשונים שלה.

הם היו כולם כה טובי-לב, כה מוכנים לתת מעצמם. היא אהבה כיצד השיער של סאם זהר באודם, ושאלייזה נגעה באוזניה כל פעם שהיא הוחמאה, ואיך ריי התחברה עם כולם.

הם היו הניסים הפרטיים שלה. כשהכל היה חשוך וחסר תקווה, סאם הביא אותה אל תוך האור, גורר אותה בכוח שרק לו היה. אלייזה היתה שם, בצד השני, מחכה כדי לטפל בכל פציעה או מחלה. וריי- היא תחזיק בידה, תבטיח לה טובות, אך לעולם לא תשקר לה.

הם היו המלאכים הפרטיים, היפהפיים, המדהימים, המשונים שלה.

אביגיל

*הערה כתבתי את זה באנגלית. תרגמתי את זה לעברית כי יש לי בלוג לפרסם בו באנגלית ורציתי לפרסם פה. אז זה אמנם טוב, אבל היה יותר טוב במקור.