אני רוצה לעמוד מולכם ולצעוק שאני, ליאן, לסבית - ועדיין הילדה הקטנה שלכם.
לא השתניתי. טוב, אולי קצת, אבל רק לטובה. אני בטוחה בעצמי עכשיו, אני מרגישה מיוחדת. אני לא כמו כולם, אני לא עושה דברים לפי הספר.
אני שונה אבל מיוחדת. אני חזקה יותר, כי אני צריכה לעמוד מול כל העולם ופעם אחר פעם לא להישבר.
אני צריכה להחזיק סוד גדול חזק חזק בבטן ועדיין למצוא את הדרך לתת לאנשים להיכנס פנימה, מבלי לספר להם שיש לי בת זוג כבר שלוש שנים. והכל בשבילכם, שחלילה לא יגיע דרך חבר של אחות של החברים שלכם - אליכם.
אני אותה ליאן, חכמה (כמעט תמיד) ועדינה (תמיד תמיד). אני עדיין שקטה וצעקנית בתקופה הזאת של החודש.
אני אותה ליאן שלא מקללת כי זה לא יפה.
אני אותה ליאן שמפחדת ללכת לבד בחושך למרות שהיא כבר בת 25.
אני אותה ליאן שאוהבת לספר לכם הכל, וכמה חבל שאתם לא נותנים לי לספר לכם על החלק הכי משמעותי בחיים שלי.
לא השתניתי ואם כן, אז רק לטובה.
יום אחד תהיה לי משפחה. נהיה אמא ואמא ושלושה ילדים, כלב וחתול. אולי גם ארנב. ודגים.
ואנחנו נהיה משפחה בדיוק כמוכם ונאהב בדיוק כמוכם ואפילו יותר.
בבקשה תבינו. כבר עברו שלוש שנים מאז שסיפרתי לכם ואתם עדיין מכחישים ומוצאים סיבות.
בבקשה, תבינו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
