לחשוב בקול רם "אם מישהו אוהב פרח, שבכל מליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר. הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום." |
| 6/2015
אנונימית אני נמצאת כאן הרבה בזמן האחרון, זה מעיד על זה שמאוד רע לי ואני מוצאת את זה קצת מדאיג שהיום יום שלי בלתי נסבל עד כדי שאני מרגישה צורך לפרוק את הרגשות שלי כאן. כל רגש ורגש כי אין לי עם עוד מי לדבר. נמאס לי משיחות ריקות עם חברים שלי, אני לא רוצה להמשיך להיות "המצחיקה" או "הנחמדה". אני רוצה להרגיש כאילו אני יכולה לכעוס ולהתלונן בלי שישאלו אותי אם אני במחזור. אני רוצה לחיות אבל לא נראה לי שיצא לי בזמן הקרוב. אני מאוד אוהבת להיות כאן, באמת. אני אוהבת שאנשים מסתכלים על מה שאני כותבת, מעל ל300(!!) אנשים נכנסו לבלוג שלי. אנשים יכולים להגיב, אנשים יכולים להביע חוות דעת, אבל אני אנונימית. אף אחד לא יידע מי אני. יש אנשים שבילו כאן שנים, אנשים שאפשר להסתכל בבלוג שלהם ולראות איך הם התפתחו. מעניין אם אני אהיה כאן מספיק זמן בשביל להיות מהאנשים האלה.
| |
| |