לחשוב בקול רם

נראה לי שזה עלול להוות טריגר//

יש לי ידיד שתמיד נדבק אליי, הוא אומר לי שאני חמודה ויפה, הוא מחבק אותי כל הזמן ונוגע בי למרות שאני אומרת לו להפסיק. אני בדרך כלל מצליחה להתחמק מזה, אבל אני משתדלת להיות ישירה ותקיפה איתו כדי שלא תיווצר אי הבנה. אומנם אני לא עשה את זה באותו הרגע, אלא מאוחר יותר מסבירה לו שאני מרגישה לא בנוח, שאני מרגישה מותקפת. הוא לרוב רק עושה לי פרצוף נעלב ומשתמש בקלף הרגשות אשם שאין לו. זה בדרך כלל לא כל כך נוראי, יותר כמו אי נעימות רגעית ועצבים שחולפים במהרה, אבל היום זה עבר את הגבול. אני הוא וחברה שלי הלכנו חזרה הביתה, אחרי שכל היום ישבנו בשמש כי כולם מבריזים בשבוע האחרון ללימודים. סיפרתי להם משהו חמוד שהכלב שלי עשה, הוא אמר לי שהכלבים דומים לבעלים שלהם ושהוא חמוד כי אני חמודה, אני רגילה לזה אז פשוט התעלמתי ממנו והוא הדביק לי נשיקה, זה היה רק על הלחי אבל נ ש י ק ה, זה היה מזעזע. הרגשתי חסרת אונים ופגיעה. לרגע תהיתי גם אם אני מתעסקת עם אנס פוטנציאלי, תקראו לי מגזימנית אבל אחרי כל השיחות שלנו על זה שהוא צריך ללמוד להבין שיש דברים שלא נעימים לנו, שהוא צריך ללמוד לקבל לא, הוא עושה דבר שכזה, המסר לא הועבר. תהיתי גם אם יש לי סיכוי מולו בכלל, הרי הוא פי שתיים מהגודל שלי. אחרי שהוא הדביק לי את הנשיקה על הלחי הוא פרץ בצחוק, הוא ראה שלא צחקתי, הוא כנראה ציפה שאהיה משועשעת אבל הייתי מזועזעת. לא שזה הפריע לו. זה גרם לי להרגיש נורא.

-נערך-

בהמשך הערב הוא הדביק לי עוד נשיקה, אחרי שאמרתי שלו שיפסיק ושזה לא נעים לי. הוא הגיב "זה כיף לי כי את שונאת את זה." אני שונאת אותו.