לחשוב בקול רם

זה היה יכול להיות נחמד להיעלם לזמן מה, לא להיות תלוי באף אחד, לא להיות תלוי באנשים. אני מתגעגעת לספרים. אני לא קראתי ספר כבר המון זמן, השנה אני באמת נשחקתי מכל בחינה. פעם קראתי ספר כמעט בכל יום. ספרים זה דבר די מופלא, זה כאילו להסתכל אל תוך הנשמה של מישהו ולהרגיש אותה מסתכלת בחזרה. אני אוהבת את הריח של הדפים ולהרגיש את הדיו המוטבע על הנייר. הלוואי שהיה לי רעיון לספר. 

לפעמים אני מרגישה כאילו אני בן אדם נוראי, בגלל מחשבות שעוברות לי בראש, מחשבות כעוסות. אני לא יודעת מאיפה הן באות, ממקום אפל של מרמור או של קנאה שאוכלת אותי, שלא ידעתי שקיימים בכלל. אני יודעת שאני לא באמת בן אדם נורא, שלכולם עוברות מחשבות כאלה או אחרות בראש, מחשבות גרועות אפילו יותר אבל עדיין, קשה לי להתנתק מזה. הייתי רוצה לחיות אחרת, הייתי רוצה עוד הזדמנות.