לחשוב בקול רם
"אם מישהו אוהב פרח, שבכל מליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר. הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום." |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2015
דולפינים מדברים
שאלו אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים, אז התחלתי לחשוב על העתיד באופן כללי. אני יודעת מה רוב האנשים בטח חושבים(או לפחות מקווים שכך יהיה) כשהם חושבים על העתיד שלהם. כנראה שעל עבודה מעניינת עם שכר טוב ומערכת יחסים ממושכת עם בן אדם שאתה מוצא מושך, אולי ילד אחד, יותר או בכלל לא. אבל כשאני חושבת על העתיד הדבר הראשון שעולה לי לראש זה דולפינים מדברים, אני לא יודעת למה. אולי כי הדולפינים הם יותר חכמים מאיתנו, אולי התת מודע שלי רק מחכה ליום שבו הדולפינים יגידו לנו שאנחנו טועים, שאנחנו פשוט צריכים לשכוח מכל הדאגות שלנו ולבוא איתם להשתכשך במים. אולי ככה גאונים אמיתיים נראים. אבל מצד שני יש מצב שאני פשוט מתחרטת על הפעם שהשתפנתי כשהציעו לי לשחות איתם מחשש שיהרגו אותי או משהו(אחרי הכל, הם נורא אינטיליגנטיים ובטח מזהים חלשלושית כמוני כשהם רואים אחת). אחרי שאני חושבת על דולפינים מדברים אני חושבת על החברים שלי, שזה יכול להיחשב פחות או יותר אותו הדבר. רק שהחברים שלי נושכים. אני חושבת על איפה ייפרדו דרכינו במהלך הדרך, ומתי יגיע היום בו אני אראה אחד מהם ברחוב ואספר לחברים האחרים שלי על כמה מביך זה היה בשבילי, כמו שנהגתי לספר להם. כמובן שיאיר עובר לי בראש, ברור לי שאין לי עתיד גם איתו אבל בשלב הזה נראה לי שהוא שם באופן תמידי. עוברות לי גם כמה מכוניות מעופפות בראש(לעתיד היותר רחוק), וניסיונות כושלים לחשוב על טלפונים יותר מתקדמים. ואחרי כל זה אני חושבת על עצמי, אני חושבת על מה אני אוכל להספיק לעשות עד אז. זה לא מוצא חן בעיניי. אני מאז ומעולם הייתי בן אדם פסימי למדיי, כנראה שבגלל זה אני רואה את עצמי בעבודה שאני שונאת, שלא מספקת אותי בשום מובן. בעל, שאני מחבבת, אבל רק בתור ידיד. אבל יהיו לי שני ילדים, בן ובת, שיהיו נקודת האור שלי. אני אוהב אותם כל כך, שאתם לא תוכלו להבין. הם יהפכו את כל זה לקצת יותר בסדר, ויתנו לי את התקווה הזאת לכך שיום אחד נוכל כולנו לשכוח מהדאגות ולהשתכשך במים. כמו גאונים אמיתיים.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: