אני מתלבטת. במחשבה שנייה, זה כמו לברוח. או אולי בעצם, לדעת שיש מקום יותר טוב בשבילי?
יש לי רצון לצאת לתגלית בצבא, להיכנס לכושר, להכיר חברים לחיים.
בבסיס הנוכחי - אין תקציב כדי להוציא לתגלית, אין חדר כושר, אנשים ממורמרים שבערב בחדרים שלהם, אף אחד לא יושב בחוץ.
עצוב לי אם ככה ייראו השנתיים שלי.
אז אולי.. משנה מקום משנה מזל?
כדאי לי להתחיל כבר בתהליך כדי לעבור?
מפחדת לבחור לא נכון.
אבל אולי בעצם אין דבר כזה לא נכון.
יש לבחור, ולחיות עם ההשלכות, יהיו מה שיהיו.
הלוואי שהייתי קצת יותר החלטית 
אני רוצה להאמין שמישהו יצליח להפיל את דעאש. הם בכל מקום, והם יותר מדי.
הם פועלים ללא כל אנושיות, וכשאני חושבת על מלחה"ע ה2, מרגיש לי שאז היה את היטלר ואנשים שהלכו כעיוורים אחריו, ועכשיו - כל לוחמי דעאש מרגישים לי כמו היטלרים בפני עצמם, אחד אחד.
רוצה להאמין שלא תהיה פה מלחמת עולם 3. ואולי, וזה קצת נאיבי, להאמין שיום אחד לא תהיה שנאה כל כך גדולה בגלל הבדלי דת, גזע או מין