don't feel no pain, just smile back :)

אתה לוקח את אחת התכונות היחידות שאני באמת אוהבת בעצמי

שאני יודעת שיעזרו לי בחיים

ואומר לי שאני לא כזאת.

איך אתה מעז

הפחד האמיתי הוא שאולי אתה צודק, אתה הרי מכיר אותי כבר 4 שנים

ומצד שני

אולי אתה מכיר רק אני מסויימת כשאני איתך

אין לי זין לכלום

יופי

שונאת את התקופה הזאת בשנה. לקראת היום הזה, לא מאמינה שעברו כבר 7 שנים עוד מעט.. אני מרגישה כל כך שברירית כל שנה מחדש חודש לפני וחודש אחרי בערך

וזה לא נשלט, אני מרחיקה את כולם ממני ולא בא לי כלום

והשילוב עכשיו עם הצבא לא עוזר בכלל

הלוואי שהיית פה

להנחות אותי, לחבק כשאגיד לך כמה כבר אין לי כוח לבנים וללהכיר, לקצינים, לבנות בחמ"ל

היית בטח אומרת לי אחד מהמשפטים החכמים האלה שלך, אלה שבא לכתוב ולתלות ליד המיטה

ומשום מה מהפה שלך זה לא היה נשמע קיצ'י או לעוס, אלא הגיוני ומחזק

אבל את לא פה

ולפעמים אני מרגישה שאין מי שיגיד את המילים האלה

ההבנה שבסופו של דבר אדם לעצמ היא משהו שייקח לי הרבה זמן לקבל

אולי אתעורר מחר ואגלה שהכל היה חלום

כל ה7 שנים האחרונות

ואת בכלל בריאה והסרטן לא ניצח אותך

הלוואי שזה היה כל כך פשוט