כשהייתי בכיתה ה' אימא שלי נסעה מהעבודה לאילת. כשהייתי ביסודי הייתי ילדה מבודדת ואלימה וזה בעקבות שבמשפחה ראיתי הרבה אלימות. אבא היה נרקומן ואימא שלי אישה עדינה ופגועה שסבלה אותו במשך 20 שנה. אחותי יצאה לבקר חברה בנווה צדק (גרנו בתל אביב באותה תקופה) והיא סוף סוף ידעה את הדרך. ואני נשארתי בבית לבד.
חזרתי מהבית ספר ואבא היה למעלה. הוא הציע לי פחזניות שהוא קנה והסכמתי. לקחתי אחת מתוך חבילה של ארבע. הלכתי לחדר ואבא שלי כעבור עשר דקות התחיל לצעוק עליי שלקחתי עוד ושהחבאתי בגוזיה. ואני בתמימותי אמרתי שזה לא ככה כי זה באמת לא היה ככה. הוא לקחת אותי למעלה והתחיל למשש לי את החזה בעודי צועקת ורועדת מפחד. ירדתי למטה אחר כך והלכתי לחדר ושלחתי לאחותי הודעת SMS שאני צריכה שהיא תבוא ולא שלחתי לאימא שלי כי פחדתי. היא באה ולא הבינה מה קרה.
כשהייתי ביסודי היו מגיעים ילדים גדולים שלמדו בבית ספר שלנו בעבר, הם התיידדו עם חברות שלי וסתם אנשים והיו באים לבקר.
הם כל הזמן היו נוגעים לי בישבן ואני פחדתי ולא הבנתי מה זה.
פה ושם עברתי הטרדות מילוליות. אם זה היה מאח במחלקה, ממדריך, מאנשים אחרים, מילדים מהבית ספר ומהפנימיה.
קיבלתי בעיטות בישבן והרבה דברים אחרים שאני מגדירה כקלים.
התוצאה היא שאני לא יכולה לשבת בחדר עם בן אדם מבוגר מכיוון שאני מפחדת שהוא יגע בי. אני זוכרת שבאשפוז שלי רציתי נורא ללמוד מתמטיקה אבל ככ לא יכולתי כי פחדתי מהמורה. פחדתי שהוא יגע בי. פחדתי שהוא יעורר בי את החרדה שאבא שלי עורר בי.
אני הייתי מקבלת התקפי חרדה אם הייתי נוסעת במונית או נמצאת בחדר עם בן אדם לבד. בפנימיה יש לנו חוג תופים ולא יכולתי לשבת עם הבן אדם בחדר לבד כי אני פשוט קפאתי במקום בארבע דקות הראשונות. ניסיתי לתפקד רבע שעה ולא הצלחתי. אני כל כך משתגעת מזה
אבא שלי נגע לי בחזה בלי רשותי ומישש אותו כי הוא חשב שיש לי שם פחזניות. מאז אני מפחדת לדבר עם אנשים, אימא שלי מכחישה את זה, אני נהייתי פרנואידית ופיתחתי חרדה מאנשים, אני ביליתי במקלט לנשים מוכות במשך שנתיים כי הבן אדם היה מתעלל באימא שלי בי ובאחותי התאומה נפשית.
אני ניסיתי לדבר איתו על זה, כי אני ואחותי היינו נפגשות איתו פעם בשבוע במרכז קשר שזה מקום מפוקח עם עוסיות וכאלה והוא הכחיש כל פרט ואמר שהייתי פסיכוטית והזיתי את זה שאגב אני לא מאובחנת בשום דבר פסיכוטי.
אני משתגעת מהכל.
זה הרס לי את החיים.
אני נ', אני סתם אות אבל מה זה משנה.
עברתי הטרדות מיניות. אני עוברת כל יום ואני מפחדת ללכת ברחוב.