אקטואליה של טבעונות

"ויצו פרעה לכל-עמו לאמור:  'כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו, וכל-הבת תחייון'" (שמות א', כ"ב).

בחג הפסח הבא עלינו לטובה, אנחנו חוגגים את החירות שלנו. אנו מספרים על יציאת מצרים כדי לזכור שהחירות שלנו היא לא דבר מובן מאליו. החירות שלנו מעולם לא הייתה מובנת מאליה, בכל 3,300 השנים שהתרבות שלנו קיימת. החירות שלנו היא בהחלט סיבה למסיבה.

אלא מה, שרוב עם ישראל, במודע או שלא במודע, חוגג את החירות שלו תוך נטילת חירותם של אחרים. הסיבה היחידה לכך היא, שהאחרים אינם מדברים בשפתנו, צבע עורם שונה משלנו, וסיבות נוספות שאינן מוצדקות. אלה הם בעלי החיים.

הביצה, סימן היכר של הסדר, היא תוצר של ניצול ציני של תרנגולות מטילות. הן כלואות בצפיפות בכלובים מזוהמים בגודל דף A4, ללא יכולת לזוז או אפילו לפרוש כנפיים. הכלובים נמצאים לרוב בהאנגרים גדולים, חשוכים ומצחינים. ואלו רק התרנגולות הנקבות. היכן, אם כן, נמצאים הזכרים? מכיוון שהם לא מטילים ביצים, והם גם לא מתאימים לבשר (בשר עוף מגיע מתרנגולי פטם, שהם חיה אחרת לגמרי), הם מומתים מיד עם לידתם. כן כן, הם מושלכים לייאור - רק בגלל שהם זכרים.

והבשר - שרובכם אינם מעבירים ליל סדר בלעדיו - מהיכן הוא מגיע? זהו בשרם של עגלים צעירים ותמימים, תוצר לוואי של תעשיית החלב. פרות, כמו בנות-אדם, מניבות חלב רק אחרי שהן ממליטות. לכן, על מנת שהן יניבו חלב באופן קבוע, הן מוזרעות, נכנסות להריון וממליטות באופן קבוע. העגל - לו החלב נועד - נלקח מאמו מיד לאחר הלידה - כדי שחס וחלילה לא יינוק את החלב שאתם רוצים לעצמכם. אם העגלה היא נקבה - היא גדלה להיות פרה נחלבת כמו אמא שלה. אם זה עגל זכר - הוא נשחט בשביל הבשר. כן - הוא מושלך לייאור - רק בגלל שהוא זכר.

כך אתם גורמים לאחרים בדיוק את מה שאתם כל כך שמחים שהמצרים הפסיקו לעשות לכם. רוצים לחגוג את החירות שלכם באמת? רוצים לעשות סדר פסח עם משמעות? שחררו את בעלי החיים מהצלחת שלכם.