relax

ואחרי 

כל הזמן הזה

אני במיטה

מחבקת את הכרית 

כאילו היד שלי מונחת עלייך 

מניחה עלייה את הראש

ומדמיינת את דפיקות הלב שלך

מרגישה את הזרוע שלך מחבקת אותי מצמידה אותי אלייך 

אבל היא לא שם באמת 

ואני לא חושבת שזה יחזור למצב הזה איפעם 

ואני בטוחה שעם הזמן זה יעבור 

אבל כרגע אין לי כוח להתמודד עם חרא מהסוג הזה

כי הכל כלכך כבד לי 

החיים שלי , העבודה , החברות ,המשפחה 

אפילו החלומות והמטרות שלי 

כלום לא בפוקוס 

איבדתי את ההבדל הדק בין מה שחשוב ובין מה שלא .
אני יודעת שזה קלישאתי אבל

עם הייתה לי קצת מאהבה והקבלה שרציתי לקבל ממך 

היה לי טיפה יותר קל 

אני מרגישה שמציתי את הלבד ולהתמודד עם הכל בעצמי