הלוואי שהפעם זה יעבוד. 

אתמול חיפשתי שוב דרכים לשנות את החיים שלי, ובעצם לשנות את הדבר הספציפי הזה שמפריע לי לחיות אותם כמו שהייתי רוצה.

מצאתי את הדף הזה http://zenhabits.net/life-changing/ 

והוא טוען שזה עוזר ליצור קבוצה קטנה של אנשים שיש להם את אותה המטרה בשביל תמיכה ושיתופים.

אני לא מכירה אנשים עם אותה הבעיה, אז חשבתי שבלוג יכול להיות רעיון טוב. לפחות בשביל עניין התמיכה. 

 

יש לי הפרעת אכילה. כבר שנים. עברתי במשך החיים שלי תקופות שונות של הרגלי אכילה שונים. הפסקתי לאכול לתקופה מסויימת, ואז הייתי בולמית במשך 5 שנים. ובשנה האחרונה הצלחתי להפסיק את טקסי הטיהור השונים ונשארתי רק עם התקפי אכילה. תמיד איכשהו ניסיתי רק להרזות, לאכול לפי תפריטים או לקרוא כתבות בנושאי הרזיה. ועכשיו, למרות שאני עדיין רוצה נואשות להיות רזה, החלטתי לשים את זה בצד. כי אני יודעת שזה לא מה שחשוב. כי יותר חשוב לי פשוט להיות בריאה ולהצליח סוף סוף לחיות. בלי הפרעות אכילה. אני רוצה לאכול מסודר, להיות אנרגטית ובריאה, ולהרגיש טוב. בלי כאבי בטן, בלי בחילות, בלי כל הכאבים הפיזיים והנפשיים שמתלווים להפרעה הזאת. אחרי אינסוף טיפולים פסיכולוגיים אני יודעת שרזון הוא לא תנאי לחיים טובים. אני יודעת אפשר להיות מאושרת ולחיות את החיים במקסימום גם בלי להיות רזה. אבל אני לא רוצה את הבחילות, ההקאות והכאבים בחיים שלי.

קראתי לא מזמן את הספר Brain over Binge, והוא גרם לי להאמין שאני יכולה באמת להפסיק עם ההרגל הזה. אח"כ גם עשיתי את החוברת של הספר, והיא באמת עזרה לי. הבעיה היא שלא התמדתי, הפסקתי איתה באמצע, ולאט לאט נהיה לי קשה יותר להתנגד לדחפים. 

אז החלטתי להתחיל מחדש. מהיום. המטרה שלי היא פשוט לאכול מנה אחת של אוכל בכל ארוחה. בלי בינג'ים. אני מטפלת בזה לפי הספר, אני לא מנסה להעלים את הדחפים, אלא פשוט לקבל אותם ולחיות איתם בלי לפעול. להרגיש את הדחפים בלי באמת לעשות את מה שהם אומרים לי. זה נשמע פשוט, אבל זה קשה בטירוף. הם מבלבלים, אני שוכחת הרבה פעמים שהם לא אני, הם פשוט קולות של ההרגל שפיתחתי. 

ואם אני שוב מתייחסת לאתר שגרם לי להגיע לכאן, את המטרה כבר יש לי. על סעיף שתיים אני גם יכולה לעשות וי בכיף. סעיף 3- אני מקדישה כל בוקר לכתיבה בבלוג הזה, ולעשיית שלושה עמודים לפחות מהחוברת של בריין אובר בינג'. סעיף 4 זה הבלוג הזה. אם במקרה הגיעו לכאן עוד אנשים עם אותה בעיה, אתם לגמרי מוזמנים לשתף. אני חושבת שגם אם הם לא יהיו כאן, עצם זה שאני מרגישה שאני כותבת את זה באופן לא פרטי גורם לי להרגיש שאני משתפת אנשים. ואני חושבת שזה יספיק.. אני מקווה. סעיף 5 הוא גם חלק מכאן, ואני גם לגמרי הולכת להתחייב לאנשים היחידים שיודעים על מה שיש לי. וסעיף 6.. אני חושבת שכבר החלטתי מה הפעולות הקטנות שאני הולכת לקחת במהלך הימים האלה כדי להבריא. 

הלוואי שהפעם זה יעבוד.