די נמאס לי להיות שלילית פה כלל הזמן אבל אני מניחה שבתכלס בשביל זה פתחתי את הבלוג- בשביל להיות שלילית ודכאונית כמו שאני באמת רק בלי להסתיר ולייפות את זה...אז הבוקר היה פשוט מוזר ולא צפוי. הלכתי לפסיכולוגית חדשה שסוף סוף הביאו לי במקום שאני מטופלת בו, ויצאתי כל כך מתוסכלת ממנה...התברר לי שבפנים בתת מודע תליתי בה את כל התקוות שלי, קיוותי שלפחות איתה יהיה חיבור ושהיא זאת שתעזור לי כבר ותהיה שם בשבילי, כמו שהיה עם הפסיכולוגית הקודמת שלצערי אין אפשרות להמשיך איתה טיפול...אבל בפגישה איתה כל התקוות התנפצו לי, היא לא הדמות שאני מרגישה שאצליח אי פעם להפתח אליה, היא חסרת בטחון, צעירה ואובר חייכנית שנראה כאילו אתמול נכנסה לתפקיד...אני רושמת את כל זה ומקללת את עצמי בלב שאני כזאת ביקורתית ומגעילה כל הזמן. אני כבר מתחילה להאמין שהבעיה היא רק בי, שבגלל השיפוטיות שלי אני שוללת את כולם, גם אותה וגם את הפסיכולוג השני שאין לי אומץ עדיין להגיד לו שאני רוצה להפסיק, וחייבת לעשות את זה כבר!😞

בקיצור הפגישה איתה הלכה כביכול "בסדר" ונחמד אבל יצאתי משם מפורקת על סף דמעות ופשוט בכיתי את חיי אחר כך...גם בשירותים שם וגם בבית. ואני לא בן אדם בכיין, באמת שלא! בכיתי היום את כל מה שלא בכיתי בחודשים האחרונים...פתאום כאילו ירד לי אסימון של כמה אני לבד, כמה אין לי עזרה או תמיכה וכמה אני נואשתתת לעזרה נפשית. בחיים לא חשבתי שאודה בזה אבל רע לי פשוט רע לי!! חיכיתי חודשים לטיפול הפסיכולוגי הזה, עם הפסיכולוג השני ישר ידעתי שלא הולך אבל המשכתי בינתיים...ועכשיו זהו אין עוד מה לעשות. עם זה אני תקועה...אני באמת רק רוצה מישהו כבר שיהיה שם בשבילי, שיגיד שהוא שם כדי לתמוך בי ולעזור לי להפטר מהבעיות שלי, מישהו שאני אצליח להפתח אליו וירגיש פחות לבד...אני לא דברתי באמת על הרגשות שלי ועל תחושות כבר כמה חודשים עם אף אחד. מהסיבה הפשוטה שאין אדם בעולם שאני מרגישה חופשי איתו. והיום פשוט לא יכלתי להמשיך יותר, הפגישה בבוקר שברה אותי ברמות שלא חשבתי שאפשר...וגם כשהכרחתי את עצמי בצהריים לצאת ולתפקד, עכשיו כשאני שוב בבית הכל צף, הכאב לא נרגע...אני לא רוצה לתפקד יותר, רוצה לשכב במיטה ימים שלמים עד שמישהו פשוט יזרוק אותי מהמיטה בכח, אני רוצה להפסיק לחשוב אבל בו זמנית רוצה לבכות עוד עד שארגיש מרוקנת...רוצה לחתוך למרות שלא עשיתי את זה חודשיים אבל מרגישה שאין בזה אפילו טעם...אני לא יודעת מה הלאה, מה לעשות עם החיים שלי?! קשה לי אני רק רוצה עזרה בבקשה!!