התחלתי לראות את הסדרה הזו לא מזמן. ( למי שלא מכיר, זה על חבורה של חנונים שלא מתקשרים עם העולם כמעט)

ופשוט הזדהתי עם הדמות הראשית. אני לא מבין אנשים, לא יודע לקרוא אותם, לא יודע להתנהג בחברתם, מה נכון מה לא נכון.

לא תמיד מבין את כל המובנים של מה שהם אומרים, לא מגיב בהתאם. ובעצם ככה אני הורס לעצמי.

ההבדל הוא שלו יש חבורה של עוד אנשים כמוהו, ואני פה לבד. מעביר ימים שלמים בלראות סדרה במחשה ולא לדבר עם אנשים אפילו.

עכשיו גם יש לי מפץ גדול בראש.

יצא לי לחשוב על זה הרבה בימים האחונים.

גם אם אני מגיע למצבים שאני מדבר עם אנשים,  אני די מהר רוצה שזה ייגמר.

השאלה למה? אני מתרגש? לא יודע מה להגיב ומפחד להרוס? לא כיף לי?

באמת שאני לא ידוע למה זה ככה.

מצד אחד אני לא רוצה להיות לבד, מצד שניאין לי כוח לאנשים.

מה נדפק איתי?