יצאנו ,
אני זוכרת שהגענו לפאב , שהיינו בו כבר.
וזה התחיל מקוקטייל שהברמן הביא לי ככה , נמשך לבירה של 10 אחוז
באיזשהו שלב בעל הבית פינק אותנו בצייסרים..והבחור החליט להזמין לנו טקילה (שלא שתיתי מעולם)
פה..אני חושבת שנכנסתי לאיזשהו פייד..והזמנתי עוד בירה..וכבר מפה..הייתי באוט לחלוטין.
כמה שנים לא הייתי באוט כזה..
אני מאשימה את הטקילה. כמובן.
ומפה לשם, לא ראיתי כלום..אבל כלכך נמשכתי אליו, שזה היה לא יאומן.
אבל לא רציתי למשוך את הגבולות , לא באוטו. לא מול אנשים.
הוא היה קצת אגרסיבי , קצת היה להוט. אבל לא נתתי לו לנצל את השכרות שלי.
ואני זוכרת שהוא גם הפסיק, ולא רצה לנצל את זה..לא ככה, לא באוטו.
הרגשתי משוחררת, קצת יותר חופשיה..אבל עם זאת בעלת גבולות.
הוא הבין אותי. זה היה חשוב.
חזרתי הביתה ב3 , נראה לי שדפקתי סנדויץ שעד עכשיו נתקע לי בקיבה
נרדמתי ב5.
והמתוסבך , לא יצר איתי קשר.
מדהים. אחרי חוויות כאלה..שזה מה שאני חושבת.
פלוס אני מתגברת על סטלה רצינית עד עכשיו....אוו..
בא לי להקיא.
אבל היה כיף בסך הכל.