I'm just thinking out loud

רק לכבות את החושך

להישאר מרחוק

מחוץ לכל מה שפעם

גרם לי לצחוק

הידיים מלטפות

את תוך הגוף שלי

וזה עושה לך טוב

זה עושה לי רע

אני לא רוצה

אני.לא.רוצה

ואין מקום

אליו אוכל ללכת

כדי להישבר

ולא לברוח, לא לסלוח

ואיך אוכל לשכוח

את כל מה שלא היה

ואיך רציתי שילך

רציתי שילך.

"ואז הוק נשך אותו.

לא הכאב, אלא חוסר ההוגנות שבכך הוא שסחרר את פיטר.

הוא נותר חסר אונים לגמרי.

הוא יכול היה רק להביט, מזועזע. 

כל ילד מגיב כך בפעם הראשונה כשנוהגים בו בחוסר הוגנות.

כאשר הוא מתקרב ומתמסר לך, כל מה שהוא חש זה שהוא זכאי לקבל יחס הוגן.

אחרי שגילית כלפיו יחס לא הוגן, הוא יחזור לאהוב אותך, אבל לעולם לא יחזור להיות אותו ילד."

(פיטר פן)

(תודה ל"Dark Cloud" שחלק איתי את הקטע הזה.)

השתתקתי בפעמים הראשונות שבהן נתקלתי בחוסר הוגנות

בפעם הזאת לא

הייתי בהכרה ובשליטה מלאה

אמרתי לא ואפילו נימקתי מדוע

משלא זכיתי ליחס הוגן

ויתרתי על עצמי ועל רגשותיי

ונתפניתי כולי

לספק את תחושותיו ותשוקותיו

של הצד השני

במובן מסויים,

היתה זו אני שאנסה את עצמי

וידעתי את זה

אפילו באותו הזמן

שכחתי

שכחתי שאני יכולה פשוט לקום וללכת

שכחתי

שאני לא חסרת אונים

שכחתי

שאני לא חייבת שום דבר לאף אחד

שכחתי

שאין לו בעיניי שום ערך

ושזו הזכות שלי ואפילו חובה

לסרב.

שכחתי

שאין זה תפקידי לספק את צרכיו המיניים

וחילוקי הדעות בינינו

לא אמורים לשנות שום דבר

וזו הזכות שלי ואפילו חובה

לומר לא

והחובה שלו

היא לכבד.

"כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?

למה את מתכוונת?

את לא נותנת."