שאיפות, הדמנויות ומה שביניהן

ממש כמו שכתב רובין שארמה בספרו "חוכמת המשפחה", "לרובנו יש חיים קטנים. אנחנו חושבים בקטן. אנחנו פועלים בקטן, ואנחנו משחקים בקטן."

ממש לקראת סוף הספר הזה, ממליצה בחום.

בכל יום שעובר יותר ויותר דברים גורמים לי להבין שבחרתי נכון. ואכן אני מאמינה שבחרתי נכון.

יש כל כך הרבה דרכים ללמוד יותר, כהתחלה להיות פתוחים לאנשים אחרים. כשאתה פתוח אז השמיים הם הגבול, כמות האינפורמציה שנזרקת לעברך היא בלתי פוסקת. השאלה מה מתוך כל זה אתה קולט, או בוחר לקלוט.

לכולנו יש את הסנן הטבעי הזה, בהתאם למערכת האמונות והערכים שלנו.

אז אחרי שקוראים את הקטע הקצרצר הזה, כל שנשאר זה לשבת עם דף ועט/עפרון, ולחכות, לחכות שיצא משהו גדול יותר.(הכל במידה ואין לכם איזשהו חלום גדול יותר שאתם יודעים עליו)

כמו שלס בראון אומר, המקום העשיר ביותר הוא בית הקברות. מלא בכל הפוטנציאל והחלומות והערכים והשאיפות, והכשרונות של כל אותם אנשים שבחרו לחיות חיים קטנים, במקום לממש את היעוד האמיתי שלהם.

שיהיה לכולנו המשך שבוע טוב,

רעות.