למה אנחנו טורחים לשמר מינים נכחדים? למה מרשים לעצמינו להתערב באבולוציה?
אני כמובן מסכימה שעל כתפינו מונחת האחריות על תיקון כל הנזקים שגרמנו לכוכב הלכת שלנו. פחות בגלל הפן המוסרי, יותר בגלל שאנחנו עדיין לא מצאנו דרך לדנוד לכוכבי לכת אחרים.
אבל לשמר מינים? בשביל מה?
מינים הופיעו ונכחדו כל זמן שהיו חיים על כוכב הלכת שלנו. וזה הדבר הכי טבעי! אני לא רואה מישהו בוכה על מר גורלם של הדינוזאורים. והנה הזאב הטזמני נכחד לפני פחות מ100 שנה, והשמש לא כבתה בגלל זה. אז למה מושקעים כאלה משאבים עצומים כדי לשמר מינים כמו פנדות?
למה במקום זה לא להשקיע במניעה של ההכחדות שלנו, לנסות לפתח טכנולוגיה אקולוגית יותר, משאבים שניתנם לחידוש, פיתוח הרפואה...
אבל כולם מנסים להיות כל כך רחמנים וטובים, קרובים לטבע ולאמא אדמה. איך ניתן ליצורים חמודים להעלם מהעולם?
מה ששבר אותי היתה מעבדה בגנטיקה מולקולרית
עבדנו עם הכלאות של זבובי דרוזופילה, ומולינו עמדו מיכלים עם כוהל.
בכוהל אנחנו צריכים להטביע את כל הזבובים המוטנטים בסיום העבודה, שכל חטאם הוא שצבע העין או הגוף שלהם לא אופייני לזן הבר
כדי שלא ישתחררו לחופשי
ולא יפרו את המאזן הגנטי בטבע
לא שיש לי איזושהי חמלה על דרוזופילות, פשוט
אם זבוב מוטנט יזדווג קצת בטבע, העולם לא יחרב
אם להטביע את הזבוב בכוהל, העולם יחרב
בשבילו
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
unpredictability