אני מרגישה עכשיו כ"כ טיפשה ולא יוצלחת. בסך הכל בדקתי וחישבתי, ואני צריכה מעתה והלאה להקפיד על ממוצע מעל 90, ובנוסף לקחת מחדש כמה קורסים וגם בהם לקבל מעל 85 בשביל לסיים את התואר בכבוד, ועכשיו אני אמורה להיות אחרי חצי תואר בערך. ברור שאני לא.
יש קורס שאני צריכה לקחת פעם שלישית. עדיין אין לי מושג מה רוצים מהחיים המסכנים שלי.
שונאת מטמטיקה. כימיה שונאת אותי.
נראה שבמקרה הטוב אני אשלם על התואר השני, במקרה הגרוע אני אנשור מהטכניון לאונ' חיפה או גרוע מכך - מכללה פרטית.
לומדת לומדת לומדת.
הייתי אומרת "תשגרו אותי לתיכון". בתיכון הייתי קוראת ספרים בשעורים ומוציאה ציונים מעל 90 בלי לפתוח מחברת לפני הבגרות. היום 90 נראה לי ציון בלתי ניתן להשגה. אפילו 80 משמח אותי.
מצד שני עכשיו אני גרה מחוץ לדירת ההורים, ויש לי כלבה, ויין טעים במקרר. ואף אחד לא ממרר לי את החיים. לפחות לא יותר ממה שאני עושה לעצמי לבד. ואני לא בדיכאון (למרבה הפלא, אגב).
אז המצב בכללי יותר טוב עכשיו.
אני רק צריכה לפתח כישורי למידה, למכור את הנשמה לשטן, ואפשר יהיה להמשיך דוך לתואר שני במדעי החיים. כמובן במטרה לסיים את חיי כלבורנטית עניה. יאי!!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
unpredictability