קשה לי לשים את האצבע על הנקודה שבה הבלוג הזה הפך בשבילי ליותר מסתם בלוג, למקום שמרכז את כל החיים שלי עד כה, למקום המפלט שלי ולנקודת המפגש של כל העולמות שאני.
אני גם לא יודעת איפה נמצאת הנקודה שבה הפכתי להיות כל כך כנה בכתיבה שלי פה. איכשהו, במהלך השנים, איבדתי את היכולת להתנסח תוך מחשבה שהיתה לי כשרק התחלתי והפכתי לאחד מאותם אנשים אימפולסיביים שכותבים אך ורק מתוך הרגע.
הבלוג הזה הוא תמצית של האישיות שלי, תמצית של החיים שלי, של החלומות שלי. הוא תמצית שלי.
ואם תאהבו אותו, כנראה שתאהבו גם אותי.