לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Secret Diary


There's just too much that time cannot erase

כינוי:  Anita_1

בת: 32



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

ריקנות.


 

אני שונאת את המצב הזה,

את ההרגשה הזאת.

אני לבד, בעולם גדול מלא אנשים.

לא מכירה אף אחד, מסתובבת בין אלפי אנשים כל יום

ומרגישה לבד. כ"כ בודדה, כמו כלב שזרקו לרחוב.

ולמה זה? כי אין לי חברים. כולם אותו זבל, בחיי.

גם האנשים שנראה היה כי הם הדבר היחיד שמשמח אותי

הפכו להיות הזבל הכי גדול שהכרתי. איתם זה נגמר.

וזהו, כאן תם העניין. נשארתי לבד, ואני כ"כ משתדלת להעסיק

את עצמי בשיעורים, בבית ספר, בכל מיני שטויות. רק לא לחשוב

על המצב שלי. אפילו עכשיו אני חולמת על דברים אחרים.

לא רוצה לפתוח עיניים ולראות שהגעתי לכאן, שוב.

 אני מכירה את המקום הזה.

מעין תחנת ביניים בין דיכאון מוחלט לחיוך אמיתי.

יום שישי פסיכולוגית. לא רוצה לתאר לעצמי מה יקרה אחרי זה.

בפגישה שעברה שדיברנו אפילו לא הצלחתי לבכות.

 

סגרתי את התיבה כ"כ חזק שאפילו אני כבר לא מצליחה לפתוח אותה.

לא מוצאת את המפתח, לא זוכרת את הסיסמה.

כאילו איבדתי את עצמי, בתוך סערה ענקית של רגשות מעורבים.

אחרי הכל, אני אוכלת את מה שאני מבשלת.

כמו שנאמר כאן כבר, אני חרא טבחית.



,looking for the key

secret_1

 

 

נכתב על ידי Anita_1 , 18/9/2007 21:20  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



915
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAnita_1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Anita_1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)