לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הצלחות וכשלונות(1+1 מתנה)


לא באים בנפרד


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מלימודים במכינה לעמק הסיליקון? למה לא


כולם פה לומדים במכינה כמוני. השגים שונים כמובן. יש מי שמצליח יותר, ומי שמצליח פחות. בסוף שנה כולם יקבלו את התעודה והציונים הסופיים שלהם ויצטרכו להחליט על הצד הבא לחיים "שמחים ומאושרים". הם ינסו להתקבל לאן שהם רוצים ורובם לא יתקבלו. הגיע זמן הפשרות..


אני בעיקרון נגד פשרות.. זה נראה לי טיפשי. אם אתה רוצה לעשות משהו מסויים, אז למה שתתפשר ותלך לעשות משהו אחר, רק כי כרגע אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, ולפחות מקום אחר לוקח אותך. זה כמו לבקש רחמים..


אנשים רוצים ללכת ללמוד חשמל, כי ידוע שבחשמל יש עבודה. נראה שהאנשים האלה שוכחים שאם יש עבודה זה אומר שיש חברה קיימת שאפשר לעבוד בה, אבל מה זה חברה קיימת? מישהו פעם הקים את החברה הזאת! כן כן. היה פעם מישהו שהיה לו רעיון. והוא החליט לקחת את הרעיון הזה צד קדימה ופתח חברה כדי למכור את הרעיון. יכול להיות שהרעיון הזה פשוט צץ לו במקרה, בשיחה עם בחורה בבית קפה, רעיון שהוא כתב על מפית כדי לא לשכוח (כמו שאנחנו רואים לפעמים בסרטים), אבל ממש לא בהכרח. לא עד כדי כך קשה למצוא רעיון.. בעיה היא ליישם אותו.. אם כל אחד יעצום עיניים ויחשוב על איזו בעיה, תוך 10 דקות אני בטוח שיהיה לו לפחות רעיון אחד. חוץ מזה שרעיון לא חייב להיות מסובך. הרי הרעיון הוא פשוט להבין צורך מסויים ולמצוא לו פתרון. לא תמיד הפתרון אפילו דורש המצאה. יכול להיות שהרעיון הוא להבין שחסר באזור מסויים חברה שעושה דברים מסויימים אפילו אם זה דברים ממש בסיסיים. לדוגמא, להבין שאין מספיק חברות שמייצרות חומרים מסויימים שבמקומות אחרים בעולם מייצרים אותם על ימין ועל שמאל ואנחנו פשוט מייבאים אותם כל הזמן כי אין מפעל או חברה שעושה אותו דבר בארץ. נשמע בנאלי, אבל אם עלית על משהו כזה, זה אחלה רעיון. אבל מה לעשות עם הרעיון הזה? פה צריך להתאמץ. צריך ללמוד, לפעמים לפתח, צריך למצוא משקיעים ולגייס כסף.


איך זה שכל פעם שיש לך רצון לעשות משהו גדול, כולם באים ואומרים "פששש... שאיפות גדולות יש לך". כולם מספרים לך כמה תותח איזה מישהו שהם מכירים ואיזה קומבינות יש בעולם ואיך אפשר להשיג כסף בקלות. נו הבולשיט ששומעים כל יום.. אבל ברגע שבנאדם בא ובתכלס אומר שהמטרה שלו זה משהו גדול, צוחקים לו בפנים?

 

האם כל כך שבענו מכל סיפורי הכסף הקל, ששכחנו לגמרי מהקונספט של לעבוד קשה בשביל להשיג משהו טוב?

נכתב על ידי , 23/6/2011 02:05   בקטגוריות אקטואליה, ביקורת, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יוליה גיטין? ב-30/12/2016 19:24
 



רק בישראל או עסקים כרגיל?


בזמן האחרון אני שם לב לתופעות שאני כבר לא יודע אם זה תופעות שמאפיינות פה את הישראלים או שזה משהו כללי בכל העולם.
שמתי לב כמה שהצרכן ניהיה קטן ואיך נעלמה לה לגמרי הסיסמה הקלישאית: "הצרכן תמיד צודק".
אם פעם הסוחרים הם אלה שדאגו להתייחס יפה לקונים שלהם, והתנהגו בסגנון "צריך להגיד תודה שהוא קונה אצלי בכלל ולא הולך לאחרים", היום התופעה הזאת כבר לא קיימת כמעט. היום, כלפי הצרכן קיימת גישה "שיתן ת'כסף, יקח ת'מוצר ויעוף מפה, ושיגיד תודה שהורדתי לו עשר אגורות מהמחיר.. המניאק הזה..".
יותר מידי פעמים בזמן האחרון, כאשר ניגשתי בשאלה או בקשה לנותן שירות שאני משלם לו, קיבלתי יחס מזוויע ביותר.
האמת שבמקור הפוסט הזה היה מלא בקיטורים וסיפרתי על כל מיני מקרים שגרמו לי לכתוב על זה מלכתחילה, אבל נראה לי שלכולנו יש מספיק סיפורים כאלה ואין באמת צורך לפרט על כך.
אחרי הכל אני לא באמת מחדש משהו, ידוע שהמצב הזה קיים ואולי, על זה צריך לדבר. למה המצב קיים ואיך אנחנו נותנים לזה להמשיך?

כמה פעמים קרה, שהרגיזו אותכם כל כך שאתם מרגישים שבא לכם פשוט באותו הרגע למצוא ת'מנכ"ל של החברה ולפוצץ אותו מכות רצח? הרי תחשבו רגע.. רוב היחס הזה לא מגיע נטו מהמוכרים.. לא לא, הוא מגיע מלמעלה, מהמנהלים. הם אלה שמלמדים את העובדים איך לעבוד והם אלה שמכתיבים את הנהלים ודרך העבודה. אותם כבר לא מטריד הלקוח שיתעצבן ויספר משהו רע על החנות שלו כי מה המצב סך הכל? סיפורים רעים יש על כל מקום, ולקוחות באים והולכים, והעיקר שהכסף זורם בצורה סבירה. מקסימום יאשימו איזה עובד בדרגה נמוכה יותר או יודו באשמה, ויעשו מה שהלקוח ביקש מלכתחילה. גם ככה מעטים הם הלקוחות שמגיעים למצב הזה אז העסק מרוויח טוב מאוד מהלקוחות שאין להם כח להתעסק בויכוחים ופשוט מוותרים. ואלה שהתווכחו ובקושי רב קיבלו את השירות שמגיע להם?הרי זה עדיין מרגיז. ישאלו אותם על מה עוד יש להם להתלונן, הרי הנה הם כבר קיבלו את השירות שמגיע להם והעסק הודה באשמה וביקש סליחה, מה עוד הם רוצים? שיזדיינו.
המועצה הישראלית לצרכנות... הגוף, או אחד הגופים, בארץ שאחראים על הגנה על הצרכן. אחלה דבר לדעתי, רעיון מעולה. לצערי רק רעיון. אוטופיה. אבל לא כי אי אפשר להגשים את זה. אלה כי פשוט לא עושים את זה. זה נשמע ממש טוב, "ארגון הצרכנים הגדול בישראל, היא חברה ממשלתית, הפועלת, שלא למטרות רווח, במטרה להגן על הצרכנים ולשמור על זכויותיהם". לקוח מהאתר שלהם - לא נגענו. ומה הם עושים? אני אישית שלחתי אליהם אותה פנייה נגד אייבורי מחשבים לפחות פעמיים, כשמתקשרים אליהם הם לא מדברים איתך, אומרים תשאיר מספר ויחזרו אלייך, לא חזרו אליי בחיים, ואחרי שנה כשבדקתי את מצב התביעה באתר שלהם נרשם שהטיפול בפנייה שלי הסתיים. נו.. מה עשינו בזה? יש איזושהי חברה שבכלל מפחדת מגורמים כאלה? יש בקושי קומץ אנשים בישראל ששמעו על גופים כאלה ומספר עוד יותר קטן של אנשים שכאשר צריך, ישתמשו בשירות שלה. אף אחד לא מכיר אותם ואף אחד לא מפחד מהם..
הם צריכים לפרסם את עצמם, כמו שכל מטר אני רואה שלט של סלקום ברחוב, אני רוצה לראות שלט של המועצה להגנה על הצרכן, שאנשים ידעו שיש לאן לפנות ושיש מה לעשות! אבל לא.. מה החברה הזאת עושה? רק מי שיכנס לאתר שלה יראה שם פרסומת נגד חברות סלולר שמעלות מחירים והצעה חביבה לעשות נגדם מרד...
ככה הם עובדים?
מה יעני צריך גם עוד גוף שיפקח על הגוף הזה? ואז ליצור עוד גוף שיפקח על הגוף המפקח?
כמובן שאפשר להמשיך מפה לסיבה למה זה פועל ככה. שאנשים שלא מגיע להם להיות במשרה מסויימת מגיעים אלייה בפרוטקציות, ובכלל לא אכפת להם ממשמעות התפקיד שלהם. העיקר משרה מובטחת.. ממשלתית אחרי הכל. עם כל ההטבות. וכלבוטק... שימשיכו לעשות תחקירים על מה שמים לי בקורנפלקס במקום לטפל בבעיות אמיתיות.. פשוט כבר נמאס לאנשים לשמוע על שחיתות אז זה לא יתן רייטינג אם ימשיכו עם כתבות כאלה, אז מחפשים דברים סנסציוניים חדשים.. איזה חומרים שמים לי בדגים הקפואים.
אומרים שבישראל יש כבר כל כך הרבה עורכי דין שאין מה לעשות איתם. כל כך הרבה עורכי דין ולאף אחד אין כח לעבור שניה על ספר החוקים בדין צרכנות ולעשות שינוי בנידון? אין לי את הכלים להרים את הכפפה, אבל אני מקווה שמישהו בזמן הקרוב יעשה את זה..
נכתב על ידי , 25/1/2011 22:41   בקטגוריות ביקורת, אקטואליה, שחרור קיטור, סיפרותי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של KozliK ב-25/1/2011 22:47
 



כינוי: 

בן: 37




5,544
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTheDarkDragon אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על TheDarkDragon ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)