שמעתי ראיון עם הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, יו"ר מפלגת "הבית היהודי", המפלגה שמחליפה את המפד"ל הותיקה. במהלך הראיון המראיין שאל אותו מספר שאלות לגבי השקפת עולמו. השאלות נגעו בעיקר לנושא של אישרור בג"ץ את ההתמודדות של המפלגות הערביות, בל"ד ורע"ם-תע"ל, בבחירות הקרובות. לאחר שהרשקוביץ אמר שהוא אינו מסכים לפסיקה המסוכנת של בית המשפט העליון, אך מצד שני זה לא מה שימנע ממנו להאמין במדינת ישראל ובפוטנציאל הרוחני שלה, שאל אותו המראיין האם לדעתו יש לחוקק חוק שמונע מבג"ץ לפסול חוקים. הרשקוביץ התבלבל לרגע, ואמר שהוא לא עסק עדיין בסוגיה זו. הוא רק אמר שמצד אחד יש להגביל את בג"ץ, אך מצד שני פסילת חוקים יכולה להיעשות במקום שיש חוקה והכנסת מחוקקת חוק שנוגד אותה.
רציתי לדון בשאלה האם על מנהיג מפלגה או ציבור חלה החובה לתת את הדין על כל שאלה שישאלו אותו מיידית? האם מותר למתמודד לכנסת שתהיה שאלה שהוא יוכל לענות עליה שהוא עדיין לא דן בסוגייה זאת עם חבריו למפלגה, ולכן אין לו תשובה?
לעניות דעתי התשובה היא: כן! ואולי זה אף רצוי.
האם אדם צריך לדעת הכל? האם הוא לא צריך להתייעץ עם אנשים המבינים בתחום יותר ממנו, אשר הוא סומך עליהם? האם מנהיג לא צריך ללבן סוגיות שלא עלו לו בראש באופן מיידי?
בתרבות האינסטנט שלנו אין את המושגים הללו. מבחינתנו מנהיג חייב לדעת הכל, מייד ועכשיו, וכמובן אף לספר לנו את שהוא חושב כאשר נשאל אותו. התייעצות היא עסק לבורים. שאלת חכם צריכה להיות מנת חלקם של עמי ארצות.
אז תנו לי לומר לכם בפשטות - לא נכון!!! מי שרוצה להיות מנהיג צריך להיות קודם כל ישר וצנוע. מי שאין לו את התכונות הללו, עדיף שיחפש לו מקום אחר. שבענו כבר מח"כים מושחתים וזגזגנים. אנחנו מחפשים אנשים ערכיים שיהפכו את התדמית השלילית של הכנסת והממשלה. הדרך היחידה לעשות זאת היא בהבאת אנשים שיש להם את התכונות הללו.
הלוואי וירבו פוליטיקאים מהסוג שמעז לענות אני לא יודע. כאלה שניגשים לתפקיד בחרדת קודש, שיחששו כל רגע שלא לחטוא בחטא העבודה בעיניים על הציבור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
