אוקיי. סיכמנו את גוש השמאל, אז נמשיך הלאה.
גוש הימין
הליכוד - בראשות בנימין נתניהו
יתרונות: האלטרנטיבה הבולטת ביותר לקדימה. נתניהו הלך למדבר האופוזיציה, וניצל את היכולות שלו ושל הפרלמנטרים המצויינים בסגל שלו (סהר, ארדן וכו') כדי לייצב אותו כאלטרנטיבה לכישלונות של הממשלה האחרונה. העלייה הגדולה באה לאחר מלחמת לבנון השניה, והתחזקה אף יותר בגלל השחיתות של ראש הממשלה אולמרט. הליכוד מציגה רשימה מאוד אטרקטיבית לימין המתון בישראל, ואפשר למצוא בה יחד גם תומכי התנתקות וגם מתנגדיה, גם ימניים בגוון כתום כהה וגם בגוון כתום בהיר יותר. הכל יחד במפלגה הזאת, מה שיכול למשוך קולות רבים ממגוונים שונים של ציבורים. העובדה שהליכוד הייתה אופוזיציה לוחמת שגרפה הישגים רבים (בשל החולשה של הממשלה) מביאה אותה לעמדת מפתח בתפיסה הציבורית בנושאי כלכלה וחברה. זה יכול להיות קלף חזק, שבעצם הביא לנצחון קדימה בבחירות הקודמות בשל רבים שלא באו להצביע, או הצביעו הצבעת מחאה לגימלאים. נתניהו צריך להבטיח, כאיש שהציל את המשק הישראלי, כל מיני הבטחות שיגרמו לארגונים החברתיים לתמוך בו. גם הממלכתיות של הליכוד בזמן המלחמה בעזה מוסיף להם נקודות זכות ללא ספק. אמנם הציבור לא זוכר, אבל נתניהו הצליח לעמוד באחוז מאוד גדול של ההתחייבויות שלו לפני הבחירות.
חסרונות: קשה לשכוח לנתניהו את הזיגזוג המתמיד שלו בנושא העקירה מגוש קטיף. מצד אחד הוא תמך בחוק בכנסת, מצד שני הוא התפטר רגע לפני הביצוע. הדבר יכול להעיד שבהקשר לחוסר ההחלטיות שלו הוא לא השתנה. גם מהבחינה הכלכלית נתניהו אומנם העלה את קרנה של ישראל, אבל ציבורים רחבים זוכרים לו את קיצוצי הקצבאות והגזרות של תקופתו כשר אוצר.
בשורה התחתונה: אם יצליח להתעלות מעל הקטנוניות, יגיע נתניהו לשלטון בקלות רבה.
ישראל ביתנו – בהנהגת אביגדור ליברמן
יתרונות: המפלגה הראשונה שמצהירה על כוונתה להוקיע את ערביי ישראל ששונאים את המדינה. שורת המחץ: "ללא נאמנות אין אזרחות". לליברמן יש מגוון רחב של ציבורים שיכולים לתמוך בו: רוסים, ימניים ואנשי מרכז שעוד לא החליטו איפה הם, אבל הם יודעים שהמצב של הח"כים הערבים לא יכול להימשך. קולות נוספים מושך ליברמן ממצביעי שינוי לשעבר, כאשר הוא שואף לחקיקת חוקים "חברתיים" שמטרתם להפריד את הדת מהמדינה.
חסרונות: ליברמן הוא מדינאי בינוני. הוא כוחני מדי ולכן מרתיע מאוד. גם סיסמת הבחירות שלו "רק ליברמן מבין ערבית", מריחה גזענות על גבול הפשיזם. מפלגת ישראל ביתנו היא לא באמת מפלגת ימין, אלא מפלגת מרכז-שמאל. עובדה: הם תומכים בחלוקת ירושלים, הם תומכים בהקמת מדינה פלסטינית, הם תומכים בהעברת חלקים ממדינת ישראל שמיושבים באוכלוסייה ערבית רבה למדינה הפלסטינית שתקום, הם תומכים בעקירת יישובים שאינם בגושי ההתיישבות. אמנם יש פה פתרון פרקטי, אבל הוא לא מצטיין בימניות שלו. ליברמן מרתיע גם הצבעה של מסורתיים שבכל זאת רוחשים כבוד לדת ולמסורת ישראל. חסרון בולט, שלרוב אצלנו לא נחשב מדי, הוא העובדה שהרשימה שלו אנונימית לחלוטין.
בשורה התחתונה: ליברמן הוא איש חזק, גם במובן החיובי וגם במובן השלילי.
הבית היהודי – בהנהגת הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ
יתרונות: המפלגה שניסתה לאחד את הכוחות של הימין הציוני תחת קורת גג אחת לא הצליחה במשימתה. אך בכל זאת היתרונות שלה רבים. היא מפלגה שלא הולכת על דגל אחד, ארץ ישראל, אלא עשירה במחוקקים חברתיים מהמעלה הראשונה. אורלב וסלומיאנסקי תרמו רבות לציבור המצביעים הפוטנציאליים של המפלגה הזאת. הם פעלו רבות להצלת תקציבי מערכת החינוך הדתית, הם הצילו את השירות הלאומי והמכינות הקדם צבאיות ממשבר כלכלי בלתי הפיך, אורלב עמד בראש הועדה לביקורת המדינה שהחליטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעקירת גוש קטיף והטיפול במגורשים. הם פעלו ופועלים רבות הן למען אחדות העם, והן למען שלמות הארץ. הכוח העולה של אנשי תקשורת שעוברים לפוליטיקה הביא לשורותיהם את העיתונאי המצויין אורי אורבך. כוח עזר עצום להעלת קרנה של הפוליטיקה. כעת כל הדברים שרבים ראו כנכונים במהלך שנות השידור והכתיבה שלו אולי יוכלו לצאת אל הפועל. יושב הראש של הרשימה, הרב פרופ' הרשקוביץ, יכול למשוך אחריו ציבורים מגוונים, הן באקדמיה והן בחיפה.
חסרונות: הבית היהודי הפך להיות צריף, שאין רבים הפוקדים אותו. הפילוג של האיחוד הלאומי מהמפלגה פגע בהם קשות. חסרון נוסף הוא ההיעדרות של מסורתיים וחילונים מהרשימה, שהיו יכולים למשוך קולות נוספים ממגזרים מגוונים יותר. גם כמות האנשים שצבועים בכתום כהה יותר ירדו.
בשורה התחתונה: המפלגה יכולה למשוך קולות רבים של אנשים שאכפת להם מהציונות שלהם, היהודיות שלהם והחברה שלהם.
האיחוד הלאומי – בהנהגת יעקב כץ (כצ'לה)
יתרונות: האיחוד הלאומי הפכה למפלגה הימנית ה'קשה' שמתמודדת בכנסת. בשל כך היא יכולה להציב בגאון את דגל ארץ ישראל ולכן לקבל קולות רבים מאלה שלא מצאו למי להצביע עד עכשיו או שהצביעו למפלגות ימניות שלא עברו את אחוז החסימה. כצ'לה ידוע בציבוריות הישראלית כגיבור בשל לחימתו לצד אריק שרון. יחד איתו, אורי אריאל ואריה אלדד הם שלישיה מאוד אטרקטיבית בקרב הציבור הדתי לאומי ואנשי ימין רבים. דר' בן ארי, הממוקם במקום הרביעי, יביא אליו את המנדט ומשהו שהצביעו לפני כן למרזל או לא הצביעו בשל היאוש מהכנסת לאחר עקירת גוש קטיף וצפון השומרון.
חסרונות: המפלגה עוברת בקושי את אחוז החסימה בסקרים רבים, מה שעלול להפחיד מצביעים פוטנציאליים רבים. גם העובדה שהמפלגה הזאת היא 'מפלגת אין ברירה' לרבים עלולה להביא לחוסר מוטיבציה להגיע בכלל לקלפי. בציבור רב האיחוד נתפס בעצם כמלגה פלגנית שלא יכולה לשבת יחד עם מי שמאוד קרוב אליה תפיסתית. בנוסף, רוב הסיכויים שהם לא ישבו בממשלה הבאה, ולכן מי שמבקש להיכנס לעמדות ההשפעה על המדינה באמת לא יצביעו עבורם.
בשורה התחתונה: אם יכנסו לכנסת יהוו כוח לוחם נגד השמאל, אם מתוך הממשלה ויותר סביר מחוץ לה, אך הסיכון בהצבעה להם הוא בזריקת הקולות לפח.
גוש המרכז – חרדים
ש"ס – בהנהגת אלי ישי
יתרונות: המפלגה שהשיגה הכי הרבה מישיבתה בממשלה. כל הישיבות הגיעו על סף קריסה, אך מוסדות ש"ס נשארו בחוסנם. הישיבה על הברז הועילה לש"ס להראות אותה כמפלגה חברתית מאוד שעוזרת רבות לכל שכבות האוכלוסייה. גם העמידה העיקשת שלהם עבור קצבאות הילדים נתנה להם נקודות זכות רבות בקרב החרדים. מסורתיים רבים רואים את ש"ס כמפלגה משמעותית ביותר, והעובדה שהרב עובדיה יוסף מנהיג אותה מביא קולות של רבים שאוהבים אותו ושומעים לדבריו.
חסרונות: אלי ישי ניסה למקם את המפלגה בימין הפוליטי, אך ישיבתה בממשלת אולמרט, והתמיכה בעבר בהסכם אוסלו מקשים לקבל אותה ככזאת. עלולים להפסיד קולות רבים לליכוד בשל העלייה בכוחו.
בשורה התחתונה: חרפת הישיבה בממשלה האחרונה תישכח, והם פחות או יותר ישמרו על כוחם.
הגמלאים – בהנהגת רפי איתן
יתרונות: גדעון רייכר.
חסרונות: מפלגה שלא הוכיחה את תרומתה לגימלאים. הפילוג בתוכה גם לא הועיל.
בשורה התחתונה: הצבעת המחאה הסתיימה – עכשיו אפשר לזרוק אותם לזבל.
יהדות התורה
יתרונות: מפלגה חרדית.
חסרונות: מפלגה חרדית.
בשורה התחתונה: החרדים יצביעו להם. השאר – לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
