חצי מהחיים לומדים איך לחיות, ואז זקנים מכדי לבצע

29/10/2014 (הפסדתי מועדון לילה בשביל זה!)

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleId=1089337&sid=126

בהיותי בן 16.5 קיבלתי כמו כולם הזמנה ללישכת הגיוס. לצערי באותה תקופה לא לקחתי את חיי ברצינות - ישנתי רק 4 שעות לפני ההיתייצבות: ביגלל שבקושי ישנתי לא הצלחתי לענות על שאלות פשוטות ומפגרות כגון "3 כפול 9", ומכאן שאני יודע שקיבלתי דפ"ר של מפגר (”להגיע שוב למחרת” זה לא פיתרון). בתוכנית המקור הציגו ספר עם שאלות – אצלי זה היה במחשב עם המון רקע אפור ומד זמן שמיתרוקן אוטומטית.

הראיון: חיילת שקטנה ממני פיזית באופן משמעותי לקחה אותי לחדרון מבודד, והושיבה אותי על כיסא כששולחן מפריד בניינו. מייד עם היתיישבותה עשתה 'פרצוף של קשוח' וגם שמרה עליו לכל אורך הראיון. היא שאלה אותי את השאלות הישירות "האם אתה רוצה להיתגייס?" (כן), וגם "מה אתה רוצה לעשות בצבא?" (משהו עם מחשבים), "משהו עם מחשבים..." (כל זה תוך כדי עשיית 'פרצוף של קשוח').

כמה חדרים יש בבית? (X) מי קונה את הבגדים? (ההורים) מי מההורים? (אימא)

 
הקץ': זה היה הראיון הראשון אי-פעם בחיי. כן ישבתי בכיתה ובאספות הורים, אבל לשבת 1X1 כשבוחנים אותי: זה אחרת. לא ידעתי בכלל איזו שפת גוף לשדר, תכונה *שכל שאר המלש”בים פשוט נולדו איתה* (באמת שאין לי מושג איך כולם עברו חוץ ממני ומעוד אחד).

כשרק עוד אחד מופנה אל הקב"ן, וחוץ משניינו *כל שאר המוזמנים* ממשיכים לתחנות אחרות: ממש לא חובה להיות גאון גדול כדי להבין שמשהו דפוק פה.
כל מה שקרה אח"כ לא רלוונטי; כי ההחלטה הראשונית אי-פעם של הדרגה הזוטרה ביותר הפעילה שרשרת הליכים *אוטומטים* שחתמה את עתידי בצבא המיזדיין לנצח, וחוץ ממנה במישרין אף אחד לא אחראי על שום דבר (עוד לא סיימתי תיכון וכבר קיבלתי פטור לכל החיים).

 
שאלות על סמים? - ישנה "בדיקת שתן": מועמד משתין לתוך כוסית קטנה, חיילת מכניסה לתוכה מקלון בדיקה וזהו. שמעתי כל מיני שיטות כמו 'חייב להפסיק יומיים/חודש לפני', 'להשתין המון' וכו'. בשביל מה? על הניאגרה ובסביבותיה ישנן עשרות כוסיות שתן מוכנות של אחרים; כך שכל החושש מ'מלוכלך' *פשוט* לוקח כוסית של מישהוא אחר!

כל תהליכי העירעור שעברתי, בצינורות המקובלים והלא מקובלים, המתוחכמים והפשוטים, וכל השיטות הידועות לאדם הנבון, לא משנה בכלל ממי, ללא כל קשר לאן הגעתי / למי ואיך פניתי ושנימשכו עשר שנים: היו *ביזבוז זמן מוחלט*! הנוהל הרישמי מסודר כך שהכל עובר אך ורק דרך לישכת הגיוס שרוצה אותי מת - ד"ר דבורה שני צודקת בדיוק בדבר אחד: יש לך בדיוק היזדמנות אחת בילבד בכל החיים לעבור את הראיון האישי / מיבחנים פסיכוטכניים! שום חמש שנים, עשר שנים ואפילו חמש-עשרה שנים מאוחר יותר לא יכולים לבלבל את הצבא המיזדיין עם עובדות. אם מייד אחרי הראיון אתה *היחיד* שמופנה לדלת מבודדת: הסיכוי שכבר נידחתה משירות הוא 100%, וכל השאר יקבלו הזמנה לבק”ום.

 
אני משוכנע לחלוטין! שאם הייתי עובר הדרכה מסודרת "איך להיתנהג בראיון האישי" וגם היו מוודאים איתי שהפנמתי היטב: הייתי רואה את הפרטים שלי על תעודת חוגר ואף עושה מילואים.

עזבו תשובות מסויימות / מה בדיוק לענות. מה עם "שפת גוף"? מה עם "ככה יושבים מול המראיינת", "זה טון הדיבור שיש להקפיד עליו" וכו'. לא קריטי מה בדיוק עונים אלא איך עונים אותו – שהמלש"ב יבין באופן מעשי "מה זה בדיוק 'ראיון אישי'?"

 
נ.ב

1. אהבתי מאוד את הציור בגיר על האספלט: רואים שהקפדתם על גופן מיספרים יפה.

2. 23:17 לא ייאמן שס"אלית אחראית על להיתראיין. בוודאי מכוונת גבוה.

3. 37:30 זה ניקרא "פטור מטעמי עודף כוח אדם": 'חבל שכלומניק כמוך יחוייל רק כדי 'להעביר את הזמן' עד השיחרור, ולרבות בעבודות רס”ר. יעיל יותר להיפטר ממך כבר עכשיו'.

4. 38:01 זיוני שכל מושתנים מלוא החופן. הצבא מעולם לא הסכים לנדב אותי, ואני תמיד מבוגר מידיי לש”ל.

5. 38:44 הכניסה אל מועדון המקובלים הלאומי היא רק דרך מישהוא מבפנים שמכיר אותך באופן אישי: ללא הבדל כלומניק או דרג מיקצועי.

6. 39:07 הדבר היחיד שמבייש זה לעוף מהצבא על "חוסר התאמה": 'לא בא לנו על עופות / חסרי סופר-אגו - אנחנו יודעים שנולדתה מתוסכל'.

7. 44:48 – 44:59 וזאת *כל* תמצית הכתבה: ילדה בת 19 קובעת לפי שיקול דעתה הבילעדי והמוחלט *אם* תעשה צבא, ולאילו תפקידים לא תמויין לעולם. הילד בן 16.5, עושה טובה שגיבש לעצמו דעה פוליטית, וגורלו כבר ניקבע עד גיל 21.

8. להערכתי התחקירן נראה 'צעיר לגילו': 22 עד 24, וגם צבר ניסיון פיקודי *כלשהו*. לעומתו: נער בן 16.5 יפגין *כזה* טון דיבור רק אם עשו עימו חזרות באופן יומיומי במשך חודש(!) עד שלמד לשקר לעצמו – אין סיכוי לכזה ביטחון עצמי לפני ”17 בראש” ('אילו הייתי יודע זאת קודם היה לי עכשיו טוב יותר').
 

רביב דרוקר, רזי ברקאי,

עידכון 1/12/2014

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1094830

רק לפני זמן קצר נודע לי על כתבת העידכון שלעיל, וכמובן שצפיתי בכל עשר הדקות.

1. אני אשכנזי משני הצדדים. שמי הפרטי מאפיין אשכנזים ולרבות שם משפחתי.

2. אני מקווה שיבוא יום ואראה את פרטיי על תעודת חוגר - הינה היום דווח שהבן המפגר של ביבי *חוייל* לתפקיד משמעותי.

3. מסקנה: כל מי שמאבחנת דחתה אותו משירות חייב להיות הבן של ראש הממשלה, או שמדינת "ישראל" אינה עבורו. חבל ש"הבן של ביבי" יש רק שניים, ומי שאין לו את המזל הזה אין לו מה לעשות פה.