חצי מהחיים לומדים איך לחיות, ואז זקנים מכדי לבצע

בתוכנית אולפן שישי, בערוץ 2, 24/4/2015
היתפרסמה כתבה על עיתונאי ארגנטינאי, יהודי עם אזרחות ישראלית, ששיחק באש עד שנישרף:
מיתברר, לפי הכתבה; ש'זה מצחיק לעזור לאיראנים לירצוח יהודים אם זה אופי לספק נפט לארגנטינאים'.
ארגנטינה של היום היא דיקטטורה-נאורה: בין "ישראל" للعراق של סדאם. אני משוכנע לגמרי שהדבר היחיד שהציל את העיתונאי מ"להדרס למוות כשהוא חוצה את הכביש המהיר מעורפל חושים ובתחתונים", וגם מנע ממנו "להדרס למוות כשהוא חוצה את המעבר חציה שיכור": היה השילוב החד-משמעי "אזרחותו הישראלית + היתבטאות נגד ایران". ברגע שהאיום על חייו הפך לוודאי: מישרד החוץ הישראלי הפעיל תעודת ביטוח שמנעה היתנקשות בעיתונאי, ולרבות הפעלת הCIA:

"If you don't give a fuck about israel YOU WILL notice our existence!" וגם "You have been warned not to hurt him because he is with us".

הלוקה-בהפרעת-נורמאליות שנישלח לדקלם לו איומים מפורשים בבית הקפה; היה המקסימום שנשיאת ארגנטינה יכלה לעשות, מבלי לסבך את עצמה בתקרית דיפלומטית משמעותית עם שכניה מצפון.
העובדה שיצא חי / ללא פגע מבית הקפה: הוכחה חד-משמעית לכך שסיכויי הצלחת בריחתו הם 100%.
סותמי הפיות יכלו לפרסם את פרטי הטיסה שלו בפומבי; כי לממשלה יש גישה אל כל מאגרי המידע שקיימים - אני מניח שלא הייתה לו ברירה אלא להישתמש בפרטיו האמיתיים בעת ביצוע ההזמנה.
טוב לדעת, עד כמה שניתן ליסמוך על התשקורת; שיש לו מגורים מסודרים ועבודה חדשה.

אני שמח שידע לדאוג לעצמו לפני שנישרף.


נ.ב
1. חבל שלעוזי משולם זצ"ל לא היה סידור כזה עם ממשלת תימן.
1א. גם ב"ישראל" יש לממשלה גישה מראש לכל חור.
2. בדמוקרטיה העם מצביע לעצמו, גם אם לא באופן רישמי.

3. לפי מיבצע paprclip: המתוחכמים נותנים מחסה לנאצים בתמורה לידע טילים, עד עצם היום הזה.

כתבת הוידאו במאקו

שתיהן קרו לפני שלפסיכופתים הייתה שליטה מלאה ומוחלטת על מניעה בזדון של צדק ועתיד (ר' שיחרור דמייאניוק ומניעת הגעה אנושית למאדים).
הפסיכופתים רואים זאת כטעות חד-פעמית: בגלל זה מיתפרסם בתישקורתם שרק זוטרים מואשמים, והמעבורות מושבתות בימקום להפעיל חדישות.
בשני המיקרים מספיק עצם הזכרת העבר, ומיד שפוטיהם *מיסתפקים* בעצם ההרגשה הטובה מהנוסטלגיה.
בגלל זה אין מכוניות מעופפות: בגלל זה אנחנו רק מדברים על זה, בדיוק כפי שעובדי אל-על רק מדברים על הכנסת איירבאס לחברה.

%

 
שמתם-לב שפעילות אנטי-יהודית נחשבת אנטישמיות,
פעילות איסלאמית כלשהי נחשבת טרור,
ורק להיות נוצרי זה מצחיק?
איך קוראים לפעילות (נגד) נוצרים? למה להיות נוצרי זה משעשע, אבל להיות יהודי/מוסלמי זה כאב ראש לתישקורת?

האם זה קשור להוצאת האהוי מיחוץ לחוק; בכוונת זדון כדי להפוך את כל השפות לאנגלית?

%

  
"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ 'ישראל', היא מדינת 'ישראל'".
וגם: "מדינת 'ישראל' לא יכולה להרשות לעצמה 3 מיליון פליטים פלסטינאים".
בעיות מהותיות ומשמעותיות עם הניסוחים לעיל:
1. מישתמע מהכרזת העצמאות כי מדינת "ישראל" מיועדת מראש לקום רק על *חלק* מארץ "ישראל".
2. המדינה יהודית, לא ליהודים - היא ניקראת *על שם הרוב*: אין שום מניעה שהיא לנוכחות מיעוטים; גדולים ככל שהינם, ולרבות ללא הבדל 'עכשיו היהודים הם מיעוט והלא-יהודים הם הרוב', על כל המישתמע מכך!!! ב"ג מוכיח כאן בכתב שליהודים זה במישתמע בילבד! - 'ל'יהודים זו פרשנות סובייקטיבית בילבד!
     ה-הוכחה לכך היא נתינת ת"ז כחולות, על כל המישתמע מיכך; לכל הפלסטינאים וצאצאיהם שלא (הו)עזבו ב48', והכרזתם לא-יהודי-"ישראל":
מחיקת סעיף הלאום, הפיכת הלא-עיברית לרישמית, וגדילת מיפלגתם עד-כדי חברות בממשלה: הן תופעות לוואי בילתי נימנעות ("13" מיתוך 61 = מעל 21%)
2א. בשביל מה להצביע בל"ד אם ב"ג סידר כך את המדינה מראש?

2ב. ניסוח 'נכון': "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה ליהודים על כל ארץ 'ישראל', היא מדינת 'ישראל'".
نحن نعلن هذه عن إقامة دولة لليهود على كل أرض 'إسرائيل'، هو دولة 'إسرائيل' .

3. ברגע שיוכח לחונטת מפ"אי שכל שלושת מיליוני(?) הלא-יהודים/ערבים/פלסטינאים: נולדו *קודם כדי* להצביע לראשות השילטון את מה שאומרים להם רק כי אומרים להם, וחוץ מזה ישנים בקומה:
פיתאום זה יהיה 'מצחיק' לייבא את כולם.

נכון להיום מייבאים בכל מיקרה רק חלק מהשלושה מיליון(?) באמצעות "איחוד מישפחות": העלאת פלסטינאים בבודדת, מבוצע תמיד אל תוך המדינה - לעולם לא בסיגנון "العروس السوري", בדיוק ע"ב אותו עיקרון של מיבצעי המוסד (מבין את הרמז להצביע רק למייבאו / משחדו / הטמבלוויזיה אומרת לו במפורש).

"צרכי ביטחון": אנו משאירים על אש קטנה את הפחד הנישלט, שמזכיר לכם להצביע למי שאומרים לכם.
-אז תבטל אותו כאילו אנחנו לפני 1987.
"ואז איך אני אבחר מחדש, אם לא ע"י אספקת שוחד-חוקי; למי שהפחד הנישלט לציבור הוא תירוץ בילבד 'להעסקתו'"?
צרכי ביטחון = צרכי האישיים: יותר רוגע פחות סיכויים להיבחר מחדש.

פעם היה צריך מלחמה כל עשר שנים כדי ליצור פחד נישלט; המזכיר לציבור למי להצביע. היום מספיק מיבצע בעזה פעם בשנה וחצי. שנאמר: בשביל מה להוציא 800M$ על היבחרו של מיסטר פרזידנט, אם אפשר להיסתפק בלבקר את כל זקני האומה בדרום פלורידה?

האם אתה יודע לרצות את רוב האנשים ברוב המיקרים?

כל איש עסקים שהוא תמיד מפסיד לכל פוליטיקאי שהוא; מפני שבעסקים הבכיר ביותר מתחשב רק בעצמו ושכל אלה שתחתיו יזדיינו,
בעוד שבפוליטיקה זה בדיוק ההפך - ככל שאתה בכיר יותר; כך באופן בילתי נימנע אתה חייב לתת דין וחשבון לאנשים הרבים שהביאוך למעמדך, עד כדי לוליינות לשמה (פרמידה הפוכה).
  בפרטי ככל שאתה מקצועי יותר כך אתה מקודם גבוה יותר,
  ובפוליטי ככל שאתה ילדותי יותר כך אתה מקודם עוד יותר.


1. למה אתה הולך לפוליטיקה מלכתחילה?
א. לשרת את הציבור שלי שבחר בי: אני רוצה ליפעול לטובתם.
ב. אני אוהב את עצם ההיתעסקות, בדיוק כפי שADD אוהב את עצם הוויכוח.
ג. אני חושק בהטבות התפקיד, ככל שקיימות.
ד. אני אוהב את הצומי שהניבחרים מקבלים, כגון להופיע בטמבלוויזיה.


2. אתה נוסע לתאילנד 'בשביל המיקדשים'. אתה חושב שנהנתה.
עשרות שנים מאוחר יותר באים אלייך אנשים שאתה לא מכיר, ומראים לך ווידאו בו אתה 'נהנה מהמיקדשים'. דרישתם: "אתה בוחר מיתוך בחירה לוותר על מועמדותך, או שאתה בוחר להיתמודד מול הצילומים האלה".
כיצד אתה מגיב?
א. שיט! הלך לי החלום להיות פוליטיקאי.
ב. מחפש ליכלוך שווה ערך על המועמד השני.
ג. טוען שזה היה פעם, מזמן, והיום אתה אדם אחר: 'כמו לישפוט אותי על דברים שעשיתי בגיל הגן'.
ד. 'כשאתה נימצא במדינה כלשהי אתה כפוף לחוקיה'.


3. היתערבותך האישית נידרשת. כיצד תינהג?
א. אין בעיה: אני מגיע למקום באופן אישי להסביר את עמדתי; במפורש ובמדוייק.
ב. בדיוק בשביל זה יש לי את הפרצופים הוותיקים, ולרבות את מיספר שתיים שניבחר לפני זמן קצר.
ג. הנושא ניכנס אל סדר עדיפויות.
ד. אני מוכן לימסור הודעה בכתב.


4. היכן אתה מעדיף לינאום?
א. בכל מקום שמזמין אותי: אני שמח על האפשרות להביא מצביעים חדשים.
ב. בפני ציבור שהוא 100% שלי: בית המיפלגה ו\או הפגנה המורכבת כולה מכימעט-זהים לי.
ג. באספות בחירות, בזמן תקופת בחירות, במקומות שאורגנו לכך מראש.
ד. בעימותים נגד בעלי דעה הפוכה משלי.


5. כולם יודעים שאתה יודע במדוייק מי אשם. כשתדבר האחראי הישיר לכך יספוג פגיעה אנושה לקריירה שלו, ללא כל קשר למה שיקרה איתך אח"כ. לכן מזמינים אותך לטמבלוויזיה, לשידור החי, כדי שתסגיר במישרין את האחראי.
אתה מגיע לאולפן ואומר:
א. את השם המפורש והמדוייק שלו, ומוסיף חלק מהידוע לך.
ב. מישתמש בביטוי מעורפל: "יש פה 'ידיים מכוונות'", וגם: "יד מכוונת אחראית לכך".
ג. רומז.
ד. 'אני לא מלשן'.

6. למה אתה הולך לכלא?
א. כי הורשעתי.
ב. כי העזתי להצליח להוכיח אובייקטיבית שאני טוב יותר ומוצלח משמעותית מר"המ הנוכחי.
ג. כי כשגדולים ומקושרים משמעותית ממני עושים בדיוק אותו דבר: זה מצחיק, אבל כשאני מחקה אותם בקטן: זה פשוט אינו-לא-בילתי יעבוד.
ד. כי ניתפסתי.


6א. למה החברה שלך הכריזה פשיטת רגל?
א. כי הייתה ממונפת מידיי: הבסיס היה רעוע מאז ומעולם.
ב. כי העזתי לתת הוראות בפומבי לשר המיסים. תשובתו אליי הייתה תחילת הסוף.
ג. כי לא הצלחתי להשיג כמות אינסופית של מזומנים שתחזיק את הפרמידה המסובכת.
ד. כי נירדמתי בשיגרה.


7. אמרו לך לעשות טעות מכוונת: להיתמודד במישרין נגד הבוס הגדול שנימצא בשיא כוחו.
כיצד תימנע מענישה על כך שעשיתה את מה שאמרו לך?
א. מיתכופף מהמותן בפני מען דבעי עד יעבור זעם.
ב. מייד עם סיום ההצבעה: מודיע פומבית שהולך לברכו על ניצחונו.
ג. 'עשיתי כמיטב יכולתי'.
ד. 'מועמד יחיד יש רק בדיקטטורה'.


8. מישהוא העז להיתבטא באופן לא-זהה לך: יש משוחד-חוקית בעירייה, שלא נולד עם הידע שהוריו עשו אותו רק כדי להצביע לך, או ליבחור מיתוך בחירה להפסיק לינשום. כיצד תינהג?
א. אערוך עימו שיחה מאיימת, והפחד שיפגין בפניי הוא תנאי להמשך כהונתו.
ב. ארמוז לו את הדרך החוצה ע"י הורדתו לדרגה נמוכה משמעותית מזו המכהן בה כעת. אם זה לא ניראה לו הוא יכול ליבחור מתוך בחירה להפסיד לי בבי"מ לעיניינים מינהליים.
ג. אדריך את כל מחלקות העירייה להפסיק את התיאום עימו, וגם להפנות אליו את כל האשמה על כל הנזקים שיגרמו מכך.
ד. עם סיום החוזה שלו הוא עף מהעירייה לנצח.


9. אתה נואם בחוץ ואנשים עומדים לידך.
במשך הזמן השמש משנה את מיקומה בשמיים: הדוכן שלך מקבל אור שמש רב מאוד בזווית חדה יותר ויותר, עד-כדי-כך שאנשים שהתחילו בלהאזין לך לידך; עוברים למולך היכן שהצל, ואתה נשאר לנאום לבדך בשמש היוקדת.
כיצד תינהג?
א. אבין את הרמז להפסיק לינאום ו\או לארגן גגון.
ב. אמשיך לינאום תוך כדי אחיזה בפינות הדוכן; כאילו היו קרנות המיזבח.
ג. כל מי שעוזב לצל מקבל מיספר מילים לזכותו; כדי לשכנע אותו לחזור לצידי.
ד. מעביר בעצמי את הדוכן אל הצל וממשיך לינאום.


10. מישהוא רוצה להצטרף למערכת הבחירות של המיפלגה, ישירות אל עמדה לא-זוטרה. מה היא השאלה הראשונה שאתה שואל אותו?
א. אין לי מה לישאול כי כל התפקידים תפורים: אני מכיר אותו ממסגרת חברתית קודמת או ש אין לנו על מה לדבר.
ב. "כמה קולות אתה מביא איתך?".
ג. "לך תשים מגנטים בתיבות דואר".
ד. "יש לך ניסיון קודם?".

11. ידוענית מובילה בתחומה אומרת מה שב- כ' שלה, ובתגובה מגיבים בתשלום עושים הרבה רעש.
כיצד אתה מכשיר אותה, כאילו היא דווקא כן בסדר?
א. גורם לה להיתנצל על קיומה.
ב. מדקלם לה: "את רק צריכה להגיד שאת דווקא כן בעד X, שX זה כן בסדר".
ג. 'לי אישית באותה תקופה זה לא התאים, אבל היום דעותיי אחרות'.
ד. "צעירים אומרים שטויות".


12. איך אומרים בדיפלומטית "לך תיזדיין אתה והבעיות המיזדיינות שלך"?
א. "אני לא אחראי על זה".
ב. "תישמור את זה אצלך, אני אטפל בזה אחרי שאחזור מחו"ל ".
ג. "הוא מכיר אותך באופן אישי?"
ד. "פנייתך הועברה לדרגה שתחתיי והיא תשיבך ישירות".

אני מניח ששמעתם את זה לפחות פעם אחת: בקלפיות ערביות כמות הקולות שכל מיפלגה מקבלת יכול להיתחלק בעשר ללא שארית.
מיספר כתבות שקראתי טוענות שרגע לפני ספירת הקולות בסוף היום; מגיעים אנשים מיבחוץ ש'משכנעים' את חברי וועדת הקלפי "לעשות הפסקה ולחזור אח"כ ". לרבות באמצעות איומים לאלימות פיזית קשה.

אם וככל שזה נכון: בהחלט אפשר ליקרוא לזה "שחיתות". אבל בוזמנית חייבים ליזכור שני דברים:
1. בדמוקרטיה הרוב קובע רק כי הוא הרוב, וממש לא חובה החלטה "רישמית".
2. בדמוקרטיה העם מצביע לעצמו, גם אם לא באופן "רישמי".

ה'מושחתים' לא יכולים להיתנהג כך אם אינם הרוב: אם "דמוקרטיה" = החלטת הרוב מכשירה *כל* דבר(!) *רק כי* "הרוב קובע";
הרי שאין כאן כל שחיתות(!!!) כי אפילו כשהעם מגיע פיזית, מיזדהה אישית ושם פתק בפועל: הוא עדיין כן רוצה שאחרים יחליטו בימקומו עבורו!!
(דמוקרטיה 'לא רישמית' = שחיתות?!)
אם רוב העם חסר מסוגלות להוביל את עצמו בעצמו, הרי שהצבעתו (החוקית) היא *בכל מיקרה* סעיף בטופס: למרות הצבעתו האישית הוא כן מעדיף שבפועל אחרים יקבעו את התוצאות "האמיתיות" עבורו (ע"ע "וועדה מסדרת" שלעולם אינה ניבחרת, אלא ממונה ע"י *יחיד* מסויים).

מי שרוצה שאחרים יקבעו לו למרות שלפרוטוקול שם פתק מסויים אחד, פשוט לא מסוגל להבין מה זה "להוביל את עצמו בעצמו" - שמה שהוא מחליט *זה* מה שקובע (לכן הימנעות הרוב מהצבעה היא בילתי-נימנעת: חסרי המסוגלות ליקבוע לעצמם בעצמם פשוט אינם מצביעים).
   "אמצעי פיקוח" כגון 'מיחשוב ומצלמות' לא יצליחו, כי הם טובים רק כשהמנסים לרמות הם מיעוט.

כשהמצליחים לרמות הם הרוב המוחלט, כשבאופן קבוע באיזור מסויים כל הקלפיות מסודרות: אני מתקשה להבין כיצד אמצעי פיקוח מצד המבינים יכולים לימנוע זאת; שהרי פסילת 100% מהקלפיות בישוב "לא-יהודי" מסויים: כן תעלה תרעומת קשה מאוד מצד כל התושבים: בדמוקרטיה שלהם, כפי שהם *מסוגלים* להבינה;
ברור מאליו שהוועדה בקלפי היא זאת שמחליטה לבדה על כל התוצאות,

אז למה מונעים מהם את הדמוקרטיה שלהם?
("כי זה בכלל לא קשור בין מה שמצביעים למה שנחשב, כי מצביעים ונחשב זה לא בדיוק אותה מילה": הם בכלל לא מסוגלים להבין מלכתחילה את עצם מהות ההצבעה האישית; לכן ממליכים את הוועדה המסדרת ליקבוע להם בימקומם, *לרבות* כשלפרוטוקול מגיעים פיזית לקלפי להצביע באופן אישי)

#

"בחירות אישיות לשילטון" זה דבר והיפוכו: איך מי שחייב שאחרים יקבעו לו, מסוגל ליקבוע עבור עצמו מי יקבע לו?! בדיוק ביגלל זה הדיקטטורה היא בילתי נימנעת (סמויה ככל שתהיה).
ביגלל זה גם % ההצבעה הנמוך הבילתי נימנע המלווה כל מע' בחירות - מי שרוצה שאחרים יקבעו לו: *לא* מצביע / לא קובע בעצמו עבור עצמו כי אינו מסוגל לכך! "אתה קובע מי יקבע לך" זה דבר והיפוכו!!! איך יוצאים מהפרדוקס "אתה קובע מי קובע לך"?! האם קודם קובעים לי איזה פתק אני שם או קודם וועדה מסדרת קובעת מה בחרתי?!
כל מי שרשום ולא מצביע + כל המסכים שוועדת הקלפי תסדר בימקומו את כל התוצאות = רוב העם! ואם בדמוקרטיה הרוב קובע רק כי הוא הרוב; אז למה המיעוט שכן מבין טורח לחשוב לפני הצבעתו?! "טוהר הבחירות" זה זיון שכל לישמו!
 שנאמר ע"י ליאור שליין אל אליהו ישי: 'איזה כיף זה שבמיפלגה מישלך אתה יכול לחשוב לבד מי יחשוב עבורך'?

בבחירות דמוקרטיות במדינת עולם ראשון: הרוב המוחלט של הרשומים גם מצביעים, וגם זה משנה מה הכנסתה לקלפי.
"נציגי העם" זה בולשיט מאת המעדיפים שאחרים יקבעו להם.

נ.ב: תמונה של סטרייטים

לכן אירגוני המודיעין באירופה ובישראל משת"פ ביצירת אירגון מוות שיהווה תירוץ בלבד להיפטרות ממוסלמים:
דע"אש = מקום בו המוסלמים מתים.
ביגלל זה השב"כ מעודד היצטרפות מישראל - בגלל זה ממשיכים לפרסם אותם בכל חור: כדי להפחית ככל הניתן את מיספר המוסלמים במדינה מבלי שמוסלמי כלשהו יוכל ליטעון נגד המגרשים טענה כלשהי - הרי הם מסכימים לכך ומיוזמתם: 'הכי טוב זה כשהם הורגים אחד את השני'. (שיאנות חוכמה או מה?).

הסיבה להקמת דע"אש ע"י אירגוני המודיעין: "מקיימי השיגרה" של ספונסרי הפוליטיקקים גורמים למצביעים וותיקים ליסבול מאוד - הפוליטיקקים הוותיקים בסכנת אי-היבחרות מחדש(!) על-אף ולמרות סידור מישרות סרק לכלומניקים. יוון: הדור הבא.
   במיבחן התוצאה מיתקיים איזון:
מצד אחד הספונסרים של הפוליטיקקים הוותיקים לוחצים להביא מנת-מישכל נמוכה שתקיים עבורם שיגרה כי 'עכשיו יקר להביא מכונה' (ומאסה קריטית של מצביעים וותיקים מיתנכרים להם),
ומצד שני הפוליטיקקים הוותיקים מסמיכים את אירגוני המודיעין האירופאים והישראלים לבנות תוכנית שתיפטר ממקיימי השיגרה; אלה שעובדים עבור המעלה אותם לשילטון (וכך הספונסרים לוחצים להביא עוד מהגרים נמוכי-מישכל).
כך הפוליטיקקים הוותיקים מונעים את היבחרם של אחרים, ולרבות על חשבונם!


הבעיה היא לא הדת. הבעיה היא חד-משמעית כן העובדה שמביאים קודם כל ובכוונת זדון; מנת מישכל נמוכה. כשנמוכי המישכל אינם מסוגלים ליצור חדש או להישתלב; כי הפער השיכלי בינם לוותיקים בילתי ניתן לגישור; הם במיקרה הכי טוב: שורפים מכוניות. במקרה הגרוע יותר: שוטרים נאלצים לירות למוות וברחוב באחים רוצחים.
זאת בימקום להביא את מי שכן מסוגל ליבנות את עצמו: להקים עסק ולהעסיק בו עובדים.

לא משנה ביכלל מה היא הסיבה הפרוטוקולית/עובדתית/אובייקטיבית: זה מקור כל הבעיות!

לפי היח"צנות בתישקורת; הסינים למדו מהטעות הקטלנית האירופית: בימקום להביא עכשיו כוח עבודה זול שיעשה פיגועים אח"כ (כי לא יצליח להישתלב או ליצור חדש); מביאים מייד מכונות יקרות.
מה שמוכיח(?) שהסינים חכמים יותר מהאירופאים: 中国智慧 .


נ.ב
איפה הנשים? מה, דא"עש זה מקום למיתרוממים בארון שמדגישים את הגבריות שלהם, כדי שלא יחשבו שהם האישה בקשר?!

עידכון 8/12/2014

ישנו הבדל גדול מאוד בין מי שרוצה תרבות אחרת ולכן מוכן ללכת מרחקים ע-צ-ו-מ-י-ם ברגל,

לבין

מי שבס"הכ רוצה מקום עבודה; אבל 'שוכחים' להגיד לו שמדובר בתרבות שונה לחלוטין מהמוכר לו, עד כדי כך שהוא וילדיו לעולם לא יצליחו להישתלב בה, וברירתם היחידה "תהיה להיתנקם בחברה שדחתה אותם".

François Gérard Georges Nicolas Hollande

ראיתי בטמבלוויזיה שאתה לא רוצה לייבא את בעיות המזרח התיכון אל צרפת.
אם כך: מדוע אתה מייבא כוח עבודה זול ששיא מסוגלותו הוא: "מיחזור שיגרת האתמול שמרוויחה עכשיו עוד כסף עבור הבעלים"?

אם אתה רוצה להשאיר את בעיות המז"הת במז"הת: מדוע אתה נותן אשרות עבודה לפלסטינים?

אם גרמניה היא מדינת עולם ראשון והקשרים שלך איתה הם מצויינים, וזה עוד במקרה הרע: מדוע אתה הופך את מדינתך לעולם שני; ע"י ייבוא מצביעים ששיא מסוגלותם הוא להצביע רק למי שנותן להם ג'וב מעצם קיומם?
  ואם אתה לא נותן להם רק כי הם קיימים: אז הם אינם מצביעים בכלל אלא במקרה "שטיפת מוח"?

אם אתה רוצה להשאיר את בעיות המז"הת "שם" כי "פה" יותר איכותי ומתקדם: מדוע אתה מסכים לייבוא אנשים ששיא חוכמתם היא הגדרה מדוייקת ומושלמת של הבעיה הנוכחית, אך ללא כל מסוגלות *גם* לדמיין את הפיתרון?

אם אתה לא מסכים שמהומות על רקע המז"הת יורידו את רמת החיים בצרפת: מדוע אתה מאשר טיפולי הפריה ליוצרים אותן? הרי 'להיכנע להיתבכיינות לשמה עכשיו' = בהכרח 'יבוא בעיות המז”הת לצרפת אחר-כך'.

אם שם זה המז"הת ופה זאת צרפת: מדוע אתה מסכים ל"שכונות מהגרים" במקום להכריח אותם להפוך לצרפתים? מכוניות שרופות זה בדיוק זה!! אולי השמאל החברתי צריך גיבוי של תוכנית ממשלתית שאתה חתום עליה, ע"מ להפוך את כל המהגרים לצרפתים?
(ר' בתי מישפט שפוסקים נגד כיסוי פנים בפומבי)

כפי שממשלת ישראל מגיירת בחו"ל ורק אחר-כך מסכימה להגירה אל תוך המדינה; כך אני חושב שעל ממשלת צרפת בראשותך: קודם כל לחנך אותם בחו"ל שהם צרפתים לרבות ווידוא שהם הפנימו ומאמינים בערכים הצרפתיים הנהוגים כיום ברפובליקה שבראשותך,
ורק אחר-כך להסכים לאשר להם אזרחות צרפתית (וגם אז הם קודם כל בתקופת מבחן על-אף ולרבות שמקיימים את התנאי "מיחזור שיגרת האתמול עבור הבעלים, רק כדי שזה שמימן אותך יוכל להרוויח עכשיו עוד כסף, כי עכשיו 'יקר' להביא מכונה").