אולי אני נראית לכם מכובדת ומרשימה... למעשה אני כבשה שנקלעה ללהקת זאבים.

כן, כך הייתי מתארת את המחאה החברתית- צביעות ועליבות.  ואלימות, אם כבר מדברים.

הרעיון עצמו שעומד מאחורי המחאה הוא הגיוני וטוב להפליא- הורדת מחירי הדיור, יחס הוגן, וכו'.

זה הבסיס, כמובן. או, כפי שאני קוראת לזה- "הכביכול רעיון מרכזי".

כיצד תסבירו את זה שבצעדת המיליון, החלו לצעוק: "די להתנחלויות!"?

מה הקשר?

ובכן, זה הקשר- את המחאה מובילים צעירים שכבר מזמן שקעו עמוק בביצה הפוליטית, ומנסים כעת להפיץ את הרעיונות הפוליטיים שלהם (אם טובים ואם רעים) תחת ארשת צדקנות ויפות- נפש, תחת המסיכה של מחוללי מהפיכה למען השוויון והצדק.

לא, לא רק ה"די להתנחלויות" הוא שהפריע לי.

הפריע לי שאותם צעירים, מנסים פשוט להתנגד.

למי להתנגד? אה, זהו פרט שולי, כמובן. להתנגד בכללי. לא משנה למי. העיקר ההתנגדות. יש בזה משהו מלהיב, חדשני. זה אפילו סוג של ספורט חדש, אפשר לומר.

לא אומר שנתניהו הוא צדיק שכולו תכלת, ושהעוול שנעשה לו לא מוצדק לחלוטין- אבל אין ספק שהדבר מוגזם, ויצא מכלל פרופורציות.

הרי בסך הכל- זה באמת נראה לכם הגיוני שהוא רק חולה שלטון וכוח? לי זה לא נשמע ככה. אתם באמת חושבים שהוא עריץ רשע, שכל מרתו היא לאמלל את חיי האזרחים במדינתו? אני לא חושבת.

צעירי המחאה לא הפסיקו אף לרגע להציגו כמפלצת מטורפת, כשבסך הכל מה? הם התקשו להשיג דירה במחיר סביר. האם יכול להיות שנתניהו אשם בכל? כלומר, ברור שהוא אשם בזה שאין שלום בעולם, וברעב בהודו, ובמחלות. אבל זה כבר נראה לי מוגזם.

לא נתניהו אשם בכך שמחירי הדירות לא זולים. נסו למצוא את האשם האמיתי, ואל תתנפלו סתם כך על דמות ציבורית שדומה למי שעלול להיות האשם.

אם אכן היה ביבי מתעלם מכל טענות המוחים, אני מניחה שגם אני הייתי מצטרפת אליהם. אבל הוא כן מתייחס. וועדת טכטנברג... מזכיר משהו?

בואו גם ננסה להתעלם מהעובדה שהמוחים של השנה לא בחלו באמצעים על מנת להשיג את מבוקשם- אקשן. מכות, התנגדות אלימה, צעקות, קללות- ולאחר מכן הסתתרות במעטה צדיקות של "המשטרה היא גוף מייצג, ואינה אמורה להפעיל אלימות כלפי אזרחים". באמת? אתם רציניים? ואם בן מיעוטים בן 12 היה מכוון אל ראשכם רובה, לא הייתם מנסים לעצור אותו- מפני שהוא ילד, ובן מיעוטים?

אבל חברים, חברים. עוד לא הגענו לסיבה האמיתית והעיקרית להתנגדותי למחאה החברתית.

הצביעות, ידידיי. הצביעות.

אותם צעירים, שבתחילה הוצגו כיוצאי משפחות קשות יום, החלו לחשוף אט אט את סיפורם, מהיכן באו, ואף לא שמו לב שהדבר פוגע בייצוגם.

האם הייתם רוצים שמייצגי המחאה למען השוויון, והצדק, והוזלת הדיור- יהיו למעשה אנשים שמעולם לא נפגעו מכך?

אותם צעירים, מובילי המחאה, מעולם לא סבלו ממצוקת דיור אמיתית. כל חייהם חיו בדירות נאות בתל אביב. לא רק זה- האם אי פעם הצטרפו לחבריהם לישון במחאת האוהלים?

והאם יקירתינו דפני ליף, שכה משוועת לשיוויון ולצדק- האם עשתה את המוטל עליה ככל אזרח שווה זכויות לה? האם לא השתמטה מהצבא? התירוץ של "אני סובלת ממחלת הנפילה" יכול היה להיות משכנע במיוחד, אלמלא נחשפה רשימת השמיניסטים המשתמטים בשל "רשעותם של חיילי צה"ל כלפי בני מיעוטים שמעולם לא עשו דבר ורק רוצים לחיות את חייהם בשקט".

אני מצטערת, חברים. אני פשוט לא מצליחה להבהיר את עצמי כמה שצריך. כמה שהמחאה הצבועה הזו מרגיזה אותי.

אני לא חושבת שאפילו פעם אחת ניסו מובילי המחאה להזדהות עמכם, נסחפי המחאה. הם מעולם לא סבלו כמוכם, והם מעולם לא ידעו מצוקה.

אם אכן אתם מחפשים שינוי, הובילו מחאה משל עצמכם. מחאה בה אין מקום לצביעות, לצעירים שבסך הכל מחפשים אקשן לחופשת הקיץ, או להפצת רעיונות פוליטיים שאינם קשורים בעליל.

אל תתנו מקום לאלימות, להסתה. 

הרעיון בבסיסו אכן צודק. מצוקת הדיור בארץ רבה, ואני חווה זאת על בשרי במיוחד בימים אלו, ימים בהם משפחתי עוברת דירה.

הרעיון צודק, אך הביצוע לא משהו.

בהצלחה, חברים. מי ייתן ומאבקכם יצליח, רק בדרך אחרת, ובעזרת מנהיגים ראויים יותר.