פואמות למגירה:)

מכירים את זה שכולם אומרים שביזות יום א'?

אז לי זה קורה כל יום בשבוע, ואני בטח לא היחידה...

מלבד העייפות השבועית, משום מה כבר לא מחלקים לנו עיתונים ליד הבסיס..

זה מזכיר לי את התקופה בה הייתי בטירונות והעולם היה יכול להיחרב בלי שנדע...

כל יום מגיע עם ידע נוסף על האנשים סביבי ועל עצמי,

אבל עם פחות ידע על מה שקורה בעולם...

כמה שאני ג'ובניקית ויש קרביים שיחזרו הביתה רק עוד מאתיים שנה...

לא משנה מהו התפקיד וכמה הוא קטן במערכת..אם אתה עושה אותו כמו שצריך- זה מעייף!

כל החברות הקרביות שלי מתלוננות ולי אין זכות כי אני ביומיות...

האפליה הזו מתסכלת..כי אני כן עובדת קשה והעבודה שלי היא ברובה על המחשב אבל זה לא אומר שאני בסוליטר כל היום..

קיצר בשבוע הזה השביזות חגגה, אני מתה מעייפות וסתם התחשק לי לשאול את כלל הקוראים שלי שאלה..

כשהייתם/כשאתם מגיעים ליום ראשון אחרי הסופ"ש, גם לפני צבא, גם בזמן צבא וגם אחרי, נכון שעדיין נשארים שבוזים? אם לא ספרו לי מה הסוד?!?! :)

שיהיה אחלה סופ"ש!!אני מקווה שהוא יחזיר לכולנו את האנרגיה לקראת שבוע הבא!!

אה כן..ובבקשה שמישהו יסביר כבר לחזאים שא-י-ן ירידה בטמפרטורות?!?!?! ואם יש,אז זה רק בחלום שלהם/ במשרדם הקריר...יום טוב!!:)