|
| 8/2018
סיפורי לילה
אני לובשת על עצמי שמלה אדומה קצרה כי ההוא ביקש, את אותה השמלה האדומה ששמתי ב"דייט הראשון" שלנו, אני מברישה את השיער ומשהו בניחוח מזכיר לי אותך למרות שלא נגענו זה בזו כבר 3 שבועות.
לבושם שלי קוראים Good Girl. עלק ילדה טובה. מתלבשת, מתאפרת ומתבשמת בשביל מישהו אחר בכלל.
איזה שקר זה הכל. ריקני וחסר כל משמעות.
והיופי הוא לדעת לזייף כל רגע, להראות שאתה נמצא כשהראש שלך במקום אחר לגמריי. להתמסר לסיטואציה לשחק את המשחק בצורה הטובה ביותר... בכל צחוק יש טיפה של אמת, לא?
וההוא מנשק אותי והנשיקה שלו שונה לי מדיי אחרי 4 חודשים של השפתיים שלך, וההוא נוגע בי לא כמו שאתה היית, לא מעביר את הידיים שלו כמוך ולא אומר לי את מה שאתה היית לוחש לי בערפול חושים. וההוא פשוט לא אתה, אם כי התאווה נשארה אותו הדבר.
ועכשיו, בשדרת הרחוב החשוכה שמובילה אל הבית, איפה שאתה לא היית נותן לי ללכת לבד, אני יושבת עם עצמי כי ההוא לא ילווה אותי עד הכניסה ולא יעמוד איתי שם שעתיים כדי לא להפרד ואני לא אבקש ממנו לשלוח לי הודעה כשמגיע הביתה כי פשוט לא אכפת לי אם נכנס באיזה גדר הפרדה בדרך או לא.
ואתה, איפה אתה עכשיו? על מה אתה חושב שנייה לפני שאתה נרדם?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
