הפינה הקטנה והשקטה שלי

אתמול היה לו יום הולדת... ולמרות שאנחנו כבר לא מדברים מאז החופש הגדול בערך, כי כנראה שהשיחות שלנו לא מצאו חן בעיניי החברה שלו,

ולמרות שאני ממש כועסת עליו שהוא פשוט אמר לי שלא נוכל לדבר וזהו.. עדיין. אמרתי לו מזל טוב. מעניין אם זה יעשה לו משהו.

התלבטתי הרבה אם להגיד לו או לא... אבל החלטתי שאני אגיד. שיבין שזה אומר שאכפת לי, ושבניגוד אליו, אני יותר נורמלית.

למרות שהאגו שלי קצת היה נגד, אבל עדיין עשיתי את זה.

מעצבן.

בכל מקרה, לנושא אחר לגמרי, הייתי בצו הראשון, הלך ממש סבבה, חשבתי שיהיה גרוע ומפחיד ומלחיץ.

אבל מסתבר שלא! בתחנה הראשונה הייתי לחוצה ואז נרגעתי והכל היה בסדר גמור.

היה קליל ונחמד, חוץ מהמבחנים הפסיכוטכניים שהיו קצת מעייפים. אבל הכל היה בסדר למזלי.

שמחה שנגמר! מחכה לתוצאות (-;