שדה בור

בין הזיה למציאות

נסחף בערפל

ענן שחור ממלא את החדר.

אני אהיה לך

מקום להיות קיים בו.

רואה ולא נראה

כעץ שנופל ביער

מנסה לצעוק אך לא יוצא קול.

אני אהיה לך

מקום להיות קיים בו

כשאתה לא בטוח האם כשתרים את הידית הימים יזרמו...

רוח חזקה נושבת על פניי

אני מבקשת מעצמי:

אל תאספי את הטיפות בדלי

תני להן לשטוף אותך

לשאוב אותך איתן

אל התהום.

שבי איתו על הרצפה

במקום בו הוא נמצא

תני לחדר להפוך לאותו המקום.

אם תצעק

אני אשמע

אם תלחש

קולך ימלא את החדר

הוא לא יגווע בחלל

אתה לא תגווע בחלל.

הערפל יתפוגג

והשמש תעלה

אתה תרים את הידית והמים יזרמו.

בהשראת אדם יקר לליבי. 

היטל