אם יש לכם רעיונות איך לשפר אותו תכתבו לי, משהו מרגיש לי לא הכי זורם.
מחפשת בין הסמטאות
עוגנים במציאות להישען עליהם
המרפסת בקצה הרחוב שמוארת תמיד
חשוכה הלילה
לפתע מרגישה כל כך לבד
כאילו בכל העולם
אין יותר ידיים להחזיק
מתגעגעת לחיבוק שלך
אבל אתה עסוק
וזה לא מספיק חשוב
רוצה שתחבק אותי
כאילו שלא ראית אותי שנים
שתיקח אותי הביתה
בסוף המסע הזה
לשטוף את הזיעה ואת הסיפורים
שאי אפשר עוד לספר
כי הם עדיין לא הסתיימו
במקום זה אני נושכת את השפתיים
מחכה ערה כל הלילה
עד שתתעורר
לפתע מפחדת נורא
אולי הכל יתפרק
אם אני לא אחזיק מספיק חזק
אם אפתח את הפה יצאו דמעות
במקום מלים
אני לא אעיר אותך הלילה
כי גם ככה אין לזה מלים
ואני יציבה מספיק
כדי להחזיק