שדה בור

לחשוב תוך כדי שהדברים קורים

לא ישר לפעול

לבחור את המלים במקום להיות כבולה אליהן

לא להסכים לוותר על מה שחשוב

ולהיות חזקה, אבל גם להרפות כשאין בכך צורך

ולהיות חשופה

ולבקש –

במקום לפנטז שאם אבקש יתנו לי

להתעלות על עצמי

ולשאת באחריות

לקחת בעלות על הרגשות שלי

לכוונן את עצמי בעדינות, להיות קשובה

להרגיע, לתמוך, לשים את עצמי בצד

ולתת למילים של אחרים לחלחל

לתת עצות טובות

אבל גם להיות חמה

לשים את עצמי במרכז

לא להישאר לבד

ולפחד על מה שיש לי, כי כל זה לא מובן מאיליו –

זה לא יישאר כאן לנצח

לאפשר לעצמי לקבל

ולאפשר לעצמי לסמוך

ולהסתכל מסביבי

לצאת מעצמי

ותמיד לחשוב תוך כדי

לא ישר לפעול 

ממשיכה בפרויקט של לנסות לכתוב גם לאחרים ועל אחרים ולא רק על עצמי... זה לא מוקדש למישהו ספציפי, אבל יש לי בראש 3 אנשים קרובים שממש נכנסו לי ללב... וזה גם טיפה מוקדש לעצמי של לפני הרבה שנים.  

את לא צריכה לומר כלום

אני יכולה לראות את הכאב שלך

ואת הייאוש

ואת הפחד

אני לא אתן לך שוב

להישאר עם זה לבד

עכשיו מותר לבכות

אני יכולה לחוש באדמה רועדת

דרך הנשימות שלך

אני רואה את התהום השחורה שמולך

אם תרצי נשב ביחד

על הרצפה בחדר החשוך

אחזיק לך את היד

עכשיו מותר לבכות

לא יכולה להבטיח שיהיה בסדר עוד חודשיים

אבל מכירה אותך מספיק

ויודעת, מהמקום הכי עמוק בפנים

שזה לא תמיד יהיה ככה

זה לא תמיד יהיה ככה

זה לא תמיד יהיה ככה

פעם, בעתיד, יקרו דברים

שיהיו שווים את הכאב שאת חווה היום

אם יש קשת בענן מעבר לתהום

את לא תצליחי לראות

גם אם תתאמצי ממש

היא תחכה לך לאחרי הגשם

אני בינתיים אשמור את התקווה

עד שהגשם יפסק

והאופק יפתח 

אפילו שהבוקר שחור

אפילו שכלום לא מרגיש שווה את זה

לחכות מול החלון...

היטל