בסך
הכל ,
הכל לאט לאט משתפר ואני
מתחיל לחזור לעצמי.
הקושי הוא עצום אבל מה
אני מצפה שדבר כזה יעבור כאילו כלום לא
קרה?
בכל מקרה,
אני בשלב של לקיחת
החלטות משמעותיות בחיים שלי כרגע הן
מבחינת עבודה והאם להישאר במקום שרע לי
בו או לחפש מקום אחר ואיכשהו לתמרן בין
הטיפות.
היום יצאתי ללמוד
בספרייה עם איזה בחור מהקורס{שלא
הגעתי אליו עד כה}
וישבנו ולמדנו.
אחרי שהוא נסע ישבתי
עם אחת מהבנות שישבו בשולחן ליד ולמדתי
איתה.
החלפנו טלפונים וסתם
היה נחמד.
החלטה טובה זאת הייתה
לצאת מהבית.
היו כמה ימים שבהם לא
יכולתי לזוז כי נתפס לי שריר הבטן הצידי
ועוד איזה שרירון קטן מעליו.
אולי עשיתי אימונים
חזקים מידי,
מי יודע.
התוכנית
למחר היא אימון קרוס פיט ביתי הכולל 30
דקות של כיף ללא הפסקה:
6
דקות ריצה על ההליכון
בקצב של 13
קמ"ש
200
קפיצות חבל
10
דקות ללא הפסקה של
מתח{10
חזרות בכל סט},
סקוואט{12
חזרות בכל סט},
שכיבות שמיכה(15
כלחזרות בסט}.
ואז
6 דקות
ריצה על ההליכון +
200 קפיצות בחבל.
6
דקות ללא הפסקה של
זוקפי גב על כיסא רומי או משהו שדומה לו{10
חזקות בכל סט},
כפיפות מרפקים(10
חזרות בכל סט)
ויד אחורית על שולחן
או כסא{10
חזרות בכל סט)
4
דקות ללא הפסקה פול
קום{8
חזרות בכל סט),
8 כפיפות בטן ישרות,
12 אלכסונים.
תפסיקו
לשחק אותה באמת מבינים.
תפסיקו לומר לי שצריך
להיות חזקים ושהכל יהיה בסדר.
תפסיקו לזיין לי את
השכל.
אולי בעתיד יהיה בסדר
אבל אני לא רוצה לחכות עד לעתיד.
אני רוצה עכשיו להרגיש
שהכל בסדר.
נמאס לי לדבר אליכם
במילים יפות בכדי שתבינו ולעצור מעצמי
מלהתפרץ עליכם.
תפסיקו לטאטא את דמעותיי
שנוחתות אל עבר תנור השאננות והאטימות.
תפסיקו להשאיר אותי
לבד פיזית וגם נפשית ,
כי גם כאשאר אתם איתי
אני לא מרגיש חלק ממכם.
לא מרגיש חלק משום דבר.
תפסיקו לברוח ולהימנע
מהכאב שלי ולדרוש ממני בצעקות להיות שם
בשבילכם.
תפסיקו להיות כאלו
אגואיסטים.
תפסיקו לבקש ממני לעשות
את כל הדברים שישאירו אתכם תלויים ועומדים
ואני כמעט ושוקע אל מתחת לנקודת האל חזור.
תפסיקו למות לי בין
בידיים.
תפסיקו להשאיר אותי
לבד.
הספיק לי הלבד הזה.
וקר לי.
קר לי מבפנים הלב.
תפסיקו להתעלם ממה
שאני מבקש מתי שנוח לכם.
נמאס לי כבר לצעוק ,
אין לי יותר קול.
נמאס
לי להרגיש שימי שישי הזריזים מתחמקים לי
מבין האצבעות ואני לא עושה כלום.
נמאס לי לראות את כל
העולם ממשיך להסתובבב על צירו ואני תקוע
על הציר.
נמאס לי.
בבקשה,
אני צריך שמישהו יהיה
איתי.
קר כאן אני יודע.
קניתי תנור לא ממזמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
