1. חשבתי למה אני לא כותבת קטע "דלתות מסתובבות". יש עכשיו פרויקט כזה שמופיע אצל רבים. והבנתי שזה כנראה בסיסי מדי אצלי - כל הזמן אני חושבת מציאויות אלטרנטיביות, תמיד אני מגיעה למסקנה שטוב שבחרתי מה שבחרתי, ומהאלטרנטיביות אני כותבת סיפורים ושירים.

2. כתבתי סיפור תנינה נורא מוצלח, ונראה לי שקצת עצוב לו שם בבלוגתנינה ולא כולם רואים אותו, אז הוא גם פה. לתשומת לבם של קוראים חרוצים כמו תום, אין הבדלים שצריך למצוא.

ספרי הדרכה

אמנם בפעם האחרונה שניסתה תנינה לקרוא את הספרים שהוריש לה אביה המכשף הגדול תא מרבותא היא התרגזה מאוד והגיעה למסקנה שהספרים עוסקים רק בדברים שתנינה מפסידה, אבל יום אחד החליטה ללכת לסייר עם קורקבן בחנויות ספרים, כדי להחליף קצת אוויר ואווירה ולראות אילו ספרים הרגילים קונים.

תנינה וקורקבן נעצרו ליד מדף "ספרי הדרכה ועזרה עצמית".

"עזרה עצמית," אמרה תנינה. "זה מוצא חן בעיניי. כבר גיליתי שרק תנינה עוזרת לתנינה, כי על אף אחד אחר אי אפשר לסמוך."

קורקבן רשף והפנה אליה את גבו, אבל מכיוון שלא השגיחה בו עשה את עצמו שהסתובב רק כדי לבחון את מדף ספרי הבריאות, ההיריון והלידה.

"'שבע דרכים להיות מאושרים'," קראה תנינה. "שמעת, קורק יקירי? שבע. אם בוב דילן היה יודע הוא לא היה שואל כל הזמן כמה דרכים. 'הצלחה עסקית בעשרה צעדים'. 'איך להתגבר על עייפות ודאגות בשמונה צעדים פשוטים'." תנינה פתחה את הספר. "'כדי להתגבר על העייפות צריך לעסוק בפעילות גופנית'," קראה. "שמעת, קורק יקירי? איזה רעיון מטופש. הרי מי שעייף, אין לו כוח לפעילות." ואחר כך פתחה ספר אחר ובו קראה שכדי למנוע את העייפות יש לנוח במשך היום בכל פעם שמרגישים עייפים. "או, זה מוצא חן בעיניי יותר," אמרה תנינה. "למעשה אני חושבת ליישם את העצה הזאת מיד." היא הרימה את קורקבן ובעודם עפים הביתה, הסבירה לו: "תנינה לא צריכה עצות/ על מה שהיא ממילא רוצה לעשות./ שבעה, שמונה, עשרה צעדים/ כשעייפים, הביתה עפים."  

3. יום הולדת שמח לקיטי!!! תמשיכי להראות את הלב, זה מאוד מאהיב